מאמר זה נכתב על ידי אשר אסבן – יועץ הנדסי, חוקר תאונות ומומחה בטיחות

כבר תקופה ארוכה שבתקשורת מופיעות "ידיעות מרעישות" על ריבוי תאונות העבודה שמתרחשות בענף הבנייה.

כבר בתחילת מאמר זה, אבהיר כי ההד התקשורתי הנרחב לא מלווה בהצגת מסד נתונים מקצועי ומרביתו, לעניות דעתי, משמש לצרכים פוליטיים ו/או כלכלים של גופים שונים שמעורבים בנושא תאונות עבודה. 

למרבה הצער, חלק מהעוסקים בפן החקיקתי והארגוני של הנושא מחזיקים בעמדות פוליטיות לפיהן בישראל אין ערך לחיי אדם מכיוון שמדובר (לטענתם) באנשים "שקופים" שמרביתם אינם יהודים.

אני מניח כי בדיקה מקצועית של כמות תאונות העבודה – ביחס לכמות ביצוע עבודות הבנייה המבוצעות כיום, ביחד עם פרמטרים נוספים – תעלה שכמות התאונות אינה גבוהה מהנורמה הקיימת בארץ ובעולם.

בעקבות השטף התקשורתי של האדרת כמות התאונות, חלק מחברות הביטוח פועלות כדלקמן:

1. העלאת מחיר פוליסת הביטוח.
2. העלאת מחירי ההשתתפות העצמית.
3. הקטנת החשיפה לאירועים שונים.
4. הקטנת הסיוע לקבלן המבוטח.

משרדי מטפל בשנים האחרונות באירועי ביטוח שונים (רכוש וגוף), ואני מזהה התנערות של חלק מחברות הביטוח ממתן כיסוי במקרה של אירוע.

עדכון זה עוסק בכיסוי הקיים בפוליסה, להשתתפות חברת הביטוח במימון הגנה של קבלן בהליכים פלילים, בהם הוא מעורב כתוצאה מאירוע תאונת עבודה.

בפוליסות יש ניסוחים שונים ומשונים שמרבית הקבלנים לא מתייחסים אליהם עד שהם נאלצים לקבל סיוע בזמן אירוע תאונת עבודה.

אינני רוצה להלאות אתכם בניסוחים מקצועיים ולפיכך אכתוב במספר שורות את מה שקבלן חייב לדרוש מסוכן הביטוח שלו שיהיה כתוב בפוליסה :

1. הכיסוי הביטוחי יהיה לא פחות מ-400,000  ₪ למקרה ולא פחות מ-800,000 ₪ לתקופה של שנה.
2. הכיסוי יהיה בתוקף מיד עם התרחשות האירוע, וכבר בתחילת החקירות של משרד העבודה והמשטרה.
3. הכיסוי יכלול תשלום (חוץ מלעורך הדין) גם ליועצים מקצועיים (מומחי בטיחות, חוקרי תאונות ומהנדסים) שילוו את הקבלן ועורך דינו בהליכים שינקטו נגדו.
4. הכיסוי יהיה להגנה משפטית בהליכים פלילים ובהליכים מנהלים (כולל טיפול בהטלת עיצום כספי בגין מקרה הביטוח).
5. הקבלן רשאי לבחור את עורך הדין שלו.
6. הכיסוי כולל הליכים נגד קבלני משנה ואחרים שרשומים בפוליסה.
7. גובה הכיסוי יהיה כנגד הוצאות משפט מקובלות בשוק (ולא שכר טרחה בהתאם לתעריף המינימום של לשכת עורכי הדין).

לא מדובר בדרישות מופרכות, מדובר בדרישות מינימליות שחברת ביטוח חייבת לספק למבוטח.

כל דחיית סעיף אחד מהכיסוי המומלץ, עלול לגרום לכך שתהיו חשופים לסיכון פלילי מוגבר.

אני לא אתאר בפניכם את הסיטואציות בהן אני נתקל בקבלנים עצורים ונחקרים, שפתאום מתברר להם שיש "בעיות" בנוגע לכיסוי הביטוחי שלהם.

לאחרונה, מתנערות חלק מחברות הביטוח ממימון כיסוי משפטי במקרים בהם הקבלן נחקר ו/או מואשם, זאת למרות הגדלת סכומי הביטוח ולמרות הגדלת סכומי ההשתתפות העצמית.

אסור לכם לקבל כגזירה מהשמיים כל גחמה וטענה של חברות הביטוח.

אשמח להבהיר ולפרט את כל הנושא וההשלכות שלו עליכם, לכל מי שיתקשר.

בברכה, אשר אסבן

מאמר זה נכתב על ידי אשר אסבן – יועץ הנדסי, חוקר תאונות ומומחה בטיחות

חוקים ותקנות שחובה להכיר בענף הבנייה

כל מנהל / אחראי בחברת בנייה, בפרויקט בנייה ואפילו מזמיני עבודה (יזמים ו/או דיירים בתמ"א) שלא מבצעים בפועל כל עבודה, חייבים להכיר את החוקים והתקנות העיקריים שעוסקים במישרין בנושא הבנייה.

חובות חקוקות אלו מתייחסות למגוון נושאים חשובים בתחום הבטיחות, וחלוקת גזרות האחריות השונות בפרויקטים של בנייה על כל סוגיה ורבדיה.

מומלץ לקרוא את החומר המצורף ולסמן בצבע את הנושאים שמתייחסים אליכם ישירות ברלוונטיות לסוג העבודה אותה אתם מבצעים.

כל מנהל עבודה / ממונה בטיחות, חייב להכיר על בוריו את כל החומר המצורף.

חשוב שתדעו כי מעת לעת חלים שינויים בחוקים ובתקנות ויש להתעדכן בהתאם.

חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954*

1. יוקם שירות פיקוח על העבודה (להלן – השירות), שמתפקידו –

(1) לפקח על קיום כל חיקוק שביצועו בידי שר העבודה.
(2)לפקח על הבטיחות בעבודה (להלן – בטיחות), על הגיהות המקצועית (להלן – גיהות) ועל הרווחה במקומות שבהם עובדים בני אדם.

תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), תשנ"ו-1996*

1. בתקנות אלה –

"בניה" ו"בניה הנדסית" – כמשמעותם בפקודת הבטיחות בעבודה 

"מבצע בניה" – קבלן ראשי או מזמין

"ממונה על הבטיחות" – בעל אישור כשירות שנתמנה בידי מעביד לממונה על הבטיחות

"מעביד" – כמשמעותו בפקודה, לרבות תופש מקום עבודה.

"מפעל" – כל מקום שחלה עליו חובת מינוי ממונה על בטיחות לפי תקנה 4. 

4. אלה חייבים למנות ממונה על הבטיחות:

(3) מבצע בניה המעסיק, בעצמו או באמצעות קבלני משנה, 100 עובדים לפחות באתרי הבניה בו זמנית.

5. (א) מעביד ימנה לממונה על הבטיחות במפעל בעל אישור כשירות.

(ב) לא ימנה מעביד אדם לממונה על הבטיחות במפעל הנמנה עם הענפים המפורטים בתוספת השלישית, אלא אם רכש נסיון של שנתיים לפחות בענף שעמו נמנה המפעל.

(ג) לפי דרישת מפקח עבודה אזורי יחוייב ממונה על הבטיחות לעבור השתלמות ענפית.

10. (א) מתפקידו של ממונה על הבטיחות 

(1) לאתר במפעל מפגעי בטיחות וגיהות, ולהודיע עליהם למעביד.

(2) לוודא קיום התקני בטיחות וגיהות נאותים במפעל.

(3) לדרוש הנהגת סדרי בטיחות וגיהות נאותים במפעל, בתהליכי העבודה, במיתקנים, במבנים, בציוד ובחומרים ובכל שינוי בהם.

(4) לפעול לקיום הוראות תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), תשמ"ד-1984, ולהכנת תכנית להדרכת עובדים.

(5) לוודא הכנת תכנית בטיחות ועידכונה כנדרש בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית בטיחות), תשמ"ד-1984.

(6) לוודא ביצוע הוראות תכנית בטיחות שהוכנה במפעל.

(7) לברר סיבותיהן ונסיבותיהן של תאונות עבודה ומחלות מקצוע.

(8) לרכז את כל המידע והתיעוד הקשור לתאונות עבודה ומחלות מקצוע שאירעו במפעל.

(9) להכין הוראות בטיחות וגיהות ותמצית בכתב של מידע על הסיכונים בעבודה.

(10) לוודא סימון חומרים, ציוד ותהליכי עבודה מסוכנים והתקנת שילוט הדרכה לשימוש בציוד מגן אישי.

(11) לוודא ביצוע ביקורת ומעקב על המצב התקין של התקני בטיחות וגיהות, ציוד מגן אישי, של כלי עבודה ושל ציוד החייב בדיקות תקופתיות על פי דין.

                   (14) לקבוע הסדרים שיבטיחו תנאי בטיחות וגיהות נאותים,  

                   בהעסקתם של קבלני חוץ.

תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט 1999 

2. מסירת מידע בדבר סיכונים
   מחזיק במקום עבודה ימסור לעובד במקום העבודה מידע עדכני בדבר הסיכונים במקום, ובפרט בדבר הסיכונים הקיימים בתחנת העבודה שבה מועסק העובד.
3. הדרכת עובדים
   (א) מחזיק במקום עבודה יקיים הדרכה בדבר מניעת סיכונים והגנה מפניהם.
4. פנקס הדרכה
   מחזיק במקום עבודה ינהל פנקס הדרכה ובו ירשום את אלה.
5. תמצית מידע בכתב
   (א)  מחזיק במקום עבודה ימסור לעובד במקום העבודה, לכל המאוחר ביום תחילת עבודתו, תמצית בכתב של מידע בדבר סיכונים בעבודה.
6. סימון ושילוט
   מחזיק במקום עבודה יוודא שחומרים, ציוד ותהליכי עבודה מסוכנים בעבודה יהיו מסומנים.

פקודת הבטיחות בעבודה 

1. בפקודה זו –  "בניה" –

(1) עבודות הכנה והנחת יסודות לבנין, הקמת בנין, הריסתו, שינוי מבנהו, תיקונו או קיומו, לרבות חידושם של מילוי המשקים או של הקישוט וניקוי חיצוני של המבנה ולמעט בניה הנדסית.

(2) עבודות להתקנת מערכות למים, לביוב, לחשמל, להסקה או לתקשורת ועבודות כיוצא באלה, ובלבד שמבצעים אותן אגב הקמת בנין או אגב הקמתו של מבנה שהקמתו הוגדרה כבניה הנדסית.

"בניה הנדסית" –

(1) בניה של קו או שלוחה של מסילת ברזל.

(2) בניית מספן, מבדוק, נמל, נתיב שיט פנימי, מנהרה, גשר, מכון-מים, מאגר, קו צינורות, מוביל מים, ביב או מכון ביוב, הריסתם, שינוי מבנם ותיקונם, לרבות חידושם של מילוי המשקים ושל הצבע.

(3) כל בניה אחרת שנקבעה.

"עובד" – לרבות עובד עצמאי 

49. אמצעי גישה בטוחים לכל מקום שאדם צריך לעבוד בו.

50. היה אדם צריך לעבוד במקום שממנו הוא עלול ליפול יותר משני מטרים יותקנו אמצעים לבטיחותו.
51. כל רצפה, דרגה, מדרגות, מסדרון ומדרכת מעבר יהיו ממבנה טוב ויקויימו כראוי.
52. כל סולם יהיה ממבנה טוב ויקויים כראוי.

72. כל השרשרות, החבלים ואבזרי ההרמה שבשימוש ייבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך לפחות אחת לששה חדשים.

81. מכונת הרמה על כל חלקיה תיבדק ביסודיות, לפחות אחת ל 14 חדשים.
82. "מקום מוקף", לענין סימן זה – חדר, תא, מכל, בור, מעבר לאדים, צינור או חלל מוקף.

(ב) בבניה ובבניה הנדסית לא ישתמשו בקולט אויר אלא אם נבדק נערך תסקיר תוך עשרים וששה חדשים שקדמו לשימוש.

192. (א) המבצע בניה או בניה הנדסית שעליהן חלה פקודה זו ימציא למפקח האזורי לא יאוחר משבעה ימים לאחר התחלתן הודעה בכתב המציינת את הפרטים הבאים:

(1) שם המבצע ומען הדואר שלו.

(2) מקומה ומהותה של הבניה או הבניה ההנדסית.

(4)פרטים אחרים שנקבעו.

(ב) חובת ההודעה האמורה לא תחול כאשר יש למבצע יסוד סביר להניח שהבניה או הבניה ההנדסית תושלם תוך פחות מששה שבועות. 

תקנות הבטיחות בעבודה – עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה 

בתקנות אלה:

"בניה" – לרבות בניה הנדסית כמשמעותה בפקודה

"מנהל עבודה" – מי שנתמנה לשמש מנהל עבודה בבניה בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשמ"ח-1988.

2.(א) לא יופעל עגורן אלא בידי עגורנאי מוסמך שבידו תעודת הסמכה תקפה להפעלת עגורן מסוג ודרגת עומס מתאימים. 

18.(א) לא תופעל מכונת הרמה המופעלת בכוח מיכני, חשמלי, הידראולי או פניאומטי אלא בידי אדם שמונה למטרה זו בידי תופש המפעל, מבצע הבניה

(ב) לא יתמנה אדם לתפקיד כאמור אלא אם 

(2) הודרך בידי אדם בעל נסיון של שנה אחת לפחות.

(ג) המינוי ייעשה לפי הטופס שבתוספת החמישית.

20. (א) הוראות תקנות אלה יחולו בבניה – על מנהל העבודה.

(ג) לא נתמנה מנהל עבודה לבניה, או הפסיק לשמש בתפקידו, או נפסל ולא נתמנה אחר, רואים את החובות המוטלות עליו כמוטלות על מבצע הבניה.

תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד-מגן אישי), התשנ"ז-1997 

1. הגדרות בתקנות אלה –
   "ממונה על העבודה"– לרבות "מנהל עבודה" כמשמעותו בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) (להלן – תקנות הבניה)
   "מעביד" – "מבצע בניה" כמשמעותו בתקנות הבניה

3. חובות המעביד
   (א)  מעביד יספק ציוד מגן אישי כמפורט בטור ג' בתוספת הדרוש לפי העניין, לשימוש העובד בעבודה
   (ב)  מעביד שאינו מספק את הציוד בעצמו, ינחה את הממונה על העבודה כיצד לקיים את ההוראות כאמור ויפקח על ביצוען.
4. תחולת ההוראות
   תקנות אלה יחולו על מעביד לגבי עובדיו ולגבי עובדים אחרים לרבות עובדי קבלן כוח אדם ועובדים עצמאיים העובדים או השוהים במפעל או במקום העבודה לצורכי העבודה
5. עובד עצמאי
   עובד עצמאי יצטייד בציוד מגן אישי, ישתמש בהתאם להוראות תקנות אלה וידאג לאחזקתו ולתקינותו.
6. חובות ממונה על העבודה
   (א)  ממונה על העבודה, ישגיח השגחה נאותה וינקוט אמצעים לוודא שהעובד משתמש בציוד מגן אישי כראוי.
   תוספת (תקנה 3)

סוגי ציוד מגן אישי להגנת אברי הגוף השונים לפי עבודות ותהליכי עבודה

תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים) 

1. הגדרות בתקנות אלה –

"אתר בניה" – מקום שבו מבוצעת עבודת בניה;

"בניה" – כמשמעות "בניה" ו-"בניה הנדסית" בפקודה;

"מבצע בניה" – כמשמעותו בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)

"מנהל עבודה" – מי שנתמנה מנהל עבודה לפי תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)

"עובד מקצועי" – מי שלאחר הגיעו לגיל 18 עבד שנה אחת לפחות בעבודות על גג שביר לאחר שהודרך בעבודה

14. בדיקת גג קיים

לפני ביצוע עבודה על גג קיים תיערך בידי מהנדס בנין או הנדסאי בדיקה יסודית של הגג

17. קיום ההוראות בבניה

(א) בבניה חייב מנהל העבודה למלא אחר הוראות תקנות אלה, למעט תקנות 5 ו14- שקיומן על מבצע הבניה

(ב) מבצע הבניה חייב לקיים תקנות אלה אם מנהל העבודה הפסיק לשמש בתפקיד או נפסל ולא נתמנה אחר תחתיו.

19. קיום ההוראות במקום אחר

(א) במקום שאינו מפעל, אתר בניה או מחצבת אבן, חייב למלא אחר הוראות תקנות אלה התופש או בעל המקום.

(ב) התקשרו התופש או בעל המקום לשם ביצוע העבודות על גג שביר או תלול, או בקשר אליו, התקשרות חוזית עם קבלן מומחה לביצוע עבודות אלה, חייב הקבלן למלא אחר הוראות תקנות אלה.

תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)

הגדרות 

מבצע" – אחד מאלה לפי העניין: 

(3) מבצע בניה כהגדרתו בתקנות עבודות בניה, אגב עבודת בניה, בעת ביצוע עבודה בגובה עבודת גלישה או טיפוס תרנים.

"עבודה בגובה" – כל עבודה, לרבות גישה למקום עבודה, שבשלה עלול עובד ליפול לעומק העולה על  2 מטרים ולרבות עבודה כאמור- 

(1) המתבצעת מעל משטח עבודה ללא גידור או מעקה תקני.

(2) המצריכה הטיית גוף האדם ביותר מ- 45 מעלות מעבר לגדר או למעקה 

(3) המתבצעת מתוך בימה מתרוממת ניידת, סל להרמת אדם או פיגום ממוכן .

"פיגום"- מיתקן זמני על הקרקע, על מבנה או המחובר למבנה שמותקן עליו משטח עבודה, ושמתבצעת  ממנו עבודה או שמחזיקים עליו חומר או ציוד.

"תחום עבודה בגובה"- עבודה בגובה שהיא עבודה –

                   (1) על סולמות.

                   (2) מתוך סלים להרמת אדם.

                    (3) מתוך בימות הרמה מתרוממות ופיגומים ממוכנים.

                    (4) בתוך מקום מוקף.

                    (5) מעל לפיגומים נייחים.

                    (6) מעל גגות.

                    (7) מעל מבנה קונסטרוקציה.

2. (א) מבצע ימלא אחר הוראות תקנות אלה וינקוט אמצעים מתאימים כדי להבטיח שכל עובד ימלא אחר הוראות התקנות הנוגעות לעבודה בגובה

5. מבצע לא יעסיק עובד בעבודה בגובה לכל מטרה שהיא, אלא בהתקיים התנאים שלהלן: 

(ג) האישור יהיה לתחום ההדרכה שהוכשר לו העובד, והוא יינתן לתקופה שלא תעלה על שנתיים.

(ד) המבצע יחזיק אישור תקף לכל עובד, החתום ביד מדריך מוסמך, ויצורף לפנקס  בעבודות בניה יימצא עותק אישור כאמור גם בידי מנהל העבודה כמשמעותו בתקנות עבודות בניה. 

11. תופש המפעל אחראי- 

(1) להתקנת קווי עיגון קבועים, לרבות נקודות העיגון והתשתיות, הנדרשים בכל מפעל בעל מבנה קבוע, יותקנו באישור בודק מוסמך, מהנדס מכונות או מהנדס אזרחי רשום ורישוי ובהשגחתו לפי התקן המתאים, הוראות והנחיות היצרן

44. 44. (א) מבצע אחראי לכך כי כל עבודת טיפוס תרנים תתבצע בהשגחתו הישירה והמתמדת של 

           מנהל מקצועי לטיפוס תרנים שהוא מינה. 

השימוש בסולמות 

20. מבצע יוודא כי לא ייעשה שימוש בסולם שאינו סולם קבוע אלא אם כן נתקיים בו אחד מאלה:
    (1) הוא  עומד בדרישות התקן הישראלי, ת"י 1847 ומתאים לאופי העבודה המבוצעת.
    (2) הוא סולם נסמך המשמש למעבר בין דיוטות, המהווה חלק מפיגום זקפים או מפיגום  עצמאי, כהגדרתם בתקנות עבודות בנייה, ובלבד שהוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת"י 1139.           
    (4) הוא סולם עץ המשמש למעבר בין מפלסים שונים בעבודות בניה ובלבד שמתקיימות בו דרישות אלה:
    (א) אם ארכו עולה על 2 מטרים, יחוזק בכל 1.5 מטר לפחות על ידי ברגי קשירה או על ידי חיזוקי עץ אחוריים.
    (ב) זקף שלו יהיה בעל שטח חתך שלא יפחת מ-45 סנטימטרים רבועים ומידת רוחבו או קוטרו לא תפחת מ-4.5 סנטימטרים סיביו יהיו ישרים ככל האפשר, וכיוונם מקביל בקירוב לארכו של  הזקף.
    (ג) שלבי הסולם יהיו בחוזק מתאים, נתונים היטב בתוך הזקפים או תמוכים על ידי גזרי  עץ המחוברים היטב לזקפים משלב לשלב.
    (ד)  לא חסר שלב בסולם, ולא יהיה שלב משלביו לקוי המרחק בין השלבים יהיה אחיד, לא יפחת מ-25 סנטימטרים ולא יעלה על 30 סנטימטרים, ולא יהיה  שלב משלביו של הסולם מחובר לזקף אלא במסמרים או באמצעי חיבור נאותים.

חובות המבצע 

21. (א) מבצע יספק במקום העבודה סולמות על פי הוראות פרק זה ללא פגם, מחומר מתאים, מסוג המתאים לאופי העבודה המבוצעת, בממדים ובגבהים המתאימים למקום הצבתם ובכמות הדרושה.

       (ב) מבצע אחראי כי לאחר נפילה בלתי מבוקרת של הסולם או לאחר שינועו באמצעות כלי 

            רכב, ייבדק הסולם כדי לוודא כי לא נפגעו רכיבי הסולם לא נוצרו בו סדקים או עיוותים או מרווחים בלתי סבירים בין חלקיו. 

      (ג) מבצע יפסול לשימוש סולמות פגומים וינקוט אמצעים נאותים למניעת השימוש בהם הסולמות יוחזרו לשימוש רק לאחר שתוקנו על פי דרישות התקן סולם שאינו ניתן לתיקון יושמד באופן שלא יתאפשר שימוש נוסף בו.

גובה הסולם
   22. (א) מבצע יוודא כי לא יטפס עובד בסולם הארוך מ- 2 מטרים אלא עד למטר אחד מתחת לקצהו העליון.
(ב) תקנת משנה (א) לא תחול אם במקום הגבוה ביותר שאליו יגיע העובד תוך שימוש בסולם, נמצא מאחז יד מתאים בגובה של כמטר אחד מעל המקום שניצבות רגליו, לרבות אם נעשית העבודה על גבי סולם עמידה עם משענת יד בגובה של מטר אחד לערך מעל משטח הדריכה העליון.

 שימוש בציוד להגנה מפני נפילה בעבודה על סולם

23. מבצע יוודא כי  לא יעבוד עובד בגובה על סולם אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:

(1) הוא מאובטח ברתמת בטיחות תקינה, מושלמת ומותאמת למידותיו.

(2) הוא מאובטח במערכת לבלימת נפילה, המתאימה לאופי העבודה המבוצעת.

(3) מערכת בלימת הנפילה מעוגנת לחלק יציב.

(4) הוא חובש קובע מגן, ונועל נעלי בטיחות עם סוליות מיוחדות נגד החלקה. 

סייגים לשימוש בסולמות

24. (א) ניתן לבצע את הפעולות המפורטות להלן גם ללא קיום תקנות 23 (1) (3) במקרים אלה: 

(1) טיפוס בסולם שאינו קבוע שגובהו עד 6 מטרים, למעבר בין מפלסים שונים.

(2) טיפוס בסולם וביצוע עבודות שאינן ממושכות או מאומצות או שאינן מחייבות את הטיית

גוף האדם באופן שיגרום לו אבדן שיווי משקל, בסולם שגובהו עד 4.5 מטרים.

 אופן העמדת סולמות

25. (א) העובד והמבצע יוודאו כי סולם נסמך או ניצב  יועמד על בסיס איתן, באופן שווה על זקפיו באמצעות רפידות גומי דורבנות מתכת או מעצור נאות אחר בבסיס הסולם, וכי יוסמך ויושען על סמך יציב, כך שלא תתאפשר תזוזה מקרית ממקומו בעת השימוש בו הכל לפי העניין ולפי סוג המשטח ואופן העמדת הסולם.
    (ב) בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), אם קיים חשש ליציבות הסולם או שהסולם הוצב במרחק   קטן מ-30 ס"מ מקצהו החופשי של משטח, יעמוד אדם ליד בסיס הסולם ויחזיק בו למניעת הזזתו מהמקום.
    (ג)  סולם נייד יובטח על ידי התקן לעצירת הגלגלים למניעת תזוזה בלתי רצויה כל עוד נמצא או עשוי להימצא עליו אדם.
    (ד) לא יוצב סולם נסמך אלא כשהוא נשען במקום השענתו התחתון על שני זקפיו בשתי נקודות יציבות המצויות באותו מיפלס, ובמקום השענתו  העליון על שני זקפיו בשתי נקודות יציבות המצויות באותו המפלס לא ניתן להציב את חלקו העליון של סולם באופן המאפשר השענתו על שני זקפיו לרבות על עמוד תורן גזע עץ או פינה חיצונית של מבנה, יצויד הסולם באבזר מתאים בראשו, שיאפשר  בחוזקו ובמידותיו את ביצוע העבודה בביטחון.
    (ה) לא ייעשה כל שימוש בסולם המצויד במיתקן פיצוי.
    (ו) סולם נסמך,  יועמד בשיפועים שבין 1 אופקי ל-4 אנכי, ובין 1 אופקי ל-2 אנכי, (בזווית שבין 65 ל-76 מעלות ביחס לקו האופק) ויינקטו אמצעים נאותים למניעת התהפכותו או החלקתו בעת השימוש בו.
    (ז) סולם ניצב יועמד באופן שהתקן הגבלת המפתח שלו ייפתח במלואו, לא ייעשה שימוש בסולם שהתקן הגבלת המפתח שלו אינו תקין
    (ח) בעת השענת סולם מעל לפתח שעל קיר או מבנה, יימצא ראש הסולם בגובה של 30 ס"מ לפחות מעל הפתח.
    (ט) לא יועמד סולם מול דלת העשויה להיפתח אלא אם כן  ננקטו דרכים בטוחות למניעת פתיחתה, כל עוד מוצב הסולם בסמוך לדלת.
    (י) לא יוצב סולם במקום המשמש מעבר לבני אדם או לכלים ממונעים, אלא אם כן הצבה זו  חיונית, ובכל מקרה  יהיה משך ההצבה קצר, ככל האפשר, ויינקטו אמצעים למניעת מעבר אנשים או כלים ממונעים במקום ההצבה.

1.  לא יורם על סולם משא כבד שאינו מתאים לייעודו של הסולם על שלב של סולם יעמוד רק אדם אחד העומס על הסולם לא יעלה על 150 ק"ג.
2.  לא יעבור עובד העומד על סולם למשטח מוגבה אחר אלא אם כן המשטח יציב, צמוד לסולם ומקובע כראוי.

הוראות כלליות לטיפוס ולעבודה על סולמות

26. 26. מבצע יוודא כי-

(1) הטיפוס בסולם ייעשה כך שהעובד פונה כלפי הסולם, ושתי ידיו פנויות מכל חפץ כדי להיאחז בסולם.

(2) הטיפוס על גבי סולם ייעשה באופן שהעובד יוכל להיאחז בשלוש נקודות משען לפחות בכל שלב  של הטיפוס ניתן להסתפק בנקודות משען לרגליים לצורך ביצוע עבודה  בהתקיים אחד מאלה:
(א) העובד מצויד בריתמת בטיחות ומחובר למערכת מיקום ותמיכה המקנה לו אחיזה בטוחה ונאותה בגבו.
(ב) העובד עומד על משטח העמידה בסולם עמידה המצויד במעקה הכולל אזן יד, אזן תיכון  ולוח רגל בשלושת צדדיו, למעט בצד העלייה עליו; צד העלייה יהיה ניתן לנעילה בזמן העבודה באמצעות שרשרת או מיתקן דומה אחר שגובהו 1 מטר מעל למשטח העמידה.

(3)  לא יוצבו בסמוך לבסיס הסולם או לראשו חומרים או חפצים העלולים לגרום לאיבוד שיווי משקלו של העובד בעת עלייתו בסולם או ירידתו ממנו.
(4)  לא יוצב סולם על משטח ששטחו, מבנהו או צורתו אינם מאפשרים עלייה, ירידה בסולם או גישה בטוחה אליו.
(5) לא יטפס עובד על סולם מצדו הפנימי ובשיפוע ההפוך לאופן הצבתו.
(6) בסולם המשמש אמצעי המקשר בין שתי קומות, שני  מיפלסים או שתי דיוטות של משטחי  עבודה, יהיה הפתח בין הקומות שבו עובר הסולם, קטן ככל האפשר, מבלי לסכן את המטפס וגדור משלושה עברים, או לחלופין יצויד פתח המעבר במכסה שייסגר לאחר כל מעבר דרכו.
(7) לא ייעשה שימוש בסולם  שאינו קבוע כאמצעי קשר בין יותר מ-2 קומות, 2 מיפלסים או 2 דיוטות של משטחי עבודה.
(8) עבודת  חשמל,  לרבות עבודה בקרבת  קווי חשמל הנמצאים תחת מתח כאמור בתקנה 16  תבוצע רק מעל סולם שזקפיו עשויים בשלמותם מחומר מבודד ולא תבוצע עבודה כאמור, מעל סולם מתכת או מעל סולם מחומר מבודד המצויד בזקפיו בפסי חיזוק ממתכת או כבלי פלדה.
(9) לא תבוצע עבודה ללא שימוש במערכת לבלימת נפילה המעוגנת למבנה מעל סולם ניצב שגובהו עולה על שני מטרים, כאשר העובד בתנוחת רכיבה מעל לראש הסולם.

תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988 

1. הגדרות בתקנות אלה –

"בודק מוסמך" – מי שמפקח העבודה הראשי הסמיך לבדוק ציוד המפורט בסעיף מסעיפי הפקודה.

"בונה מקצועי" – מי שלאחר הגיעו לגיל שמונה עשרה עבד שלוש שנים לפחות באותו מקצוע בנין שבו הוא משמש בונה מקצועי.

"בונה מקצועי לפיגומים" – מי שעבד שלוש שנים לפחות בהקמת פיגומים ועמד בהצלחה במבחן לפי תכנית מבחנים שאישר מפקח העבודה הראשי, או בעל הסוג הממשלתי הגבוה ביותר בטפסנות.

"בניה" "עבודות בניה" או "פעולות בניה" – פעולות בניה ובניה הנדסית כמשמעותם בפקודה ובצו הבטיחות בעבודה (עבודות בניה הנדסית), התשכ"ב-1961.

"מבצע בניה" – קבלן ראשי או מזמין, המבצע את העבודה כולה או חלקה באמצעות עובדים שלו או באמצעות קבלנים העובדים עבורו.

"מזמין" – בעל הנכס או מי שבעל הנכס ייפה את כוחו להתקשר עם קבלנים לביצוע עבודת בניה או בניה הנדסית, כולה או חלקה.

"מוסד בקורת מוסמך" – מכון התקנים הישראלי, הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל או כל מוסד אחר שיקבע מפקח העבודה הראשי.

"מפקח עבודה ראשי", "מפקח עבודה אזורי", "מפקח עבודה" – כמשמעותם בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954.

"משטח עבודה" – שטח שעליו נמצא אדם בקשר לביצוע עבודה או המשמש להחזקת חומרים או ציוד, לרבות פיגום.

"עבודות תשתית ופיתוח" – עבודות עפר, חיצוב, קידוח ויציקת כלונסאות, דיפון, בניית קירות תומכים, סלילת כבישים, עבודות אספלט, הנחת קווי תקשורת, חשמל, ביוב, מים וניקוז, ביצוע עבודות תיעול, הנחת קווי דלק או גז .

"פיגום" – מתקן זמני מעל קרקע, מעל מבנה או מחובר אליו, אשר ממנו מתבצעת פעולת בניה או שעליו מחזיקים חומר או ציוד.

"פיגום זיזי" – פיגום שרצפתו נתמכת על סמוכות זויות המחוברות למבנה.

"פיגום זיזי מיוחד" – פיגום זיזי המיועד לעומס שימושי העולה על 100 ק"ג למטר רבוע של רצפה.

"פיגום זקפים" – פיגום שנסמך על עמודים אנכיים העומדים על הקרקע או על אמצעי סמך יציב אחר של המבנה.

"פיגום חמורי" – פיגום שרצפתו נסמכת על סמוכות ניידות העומדות על הקרקע או על אמצעי סמך יציב אחר של המבנה.

"פיגום כסא" או "פיגום ליחיד" – פיגום שמשטח העבודה שלו הוא כסא, דלי, סל או כיוצא באלה.

"פיגום מיוחד" – פיגום זקפים מפלדה שגבהו מהנקודה הנמוכה של המשטח שעליו הוא עומד עד למשטח העליון עולה על 50 מטרים, פיגום שצורתו מיוחדת או פיגום הבנוי מחמרים מיוחדים או המשמש למטרות מיוחדות, למעט פיגום עשוי עץ.

"פיגום ממוכן" – פיגום אשר בעזרת כח מיכני, חשמלי, הידראולי ניתן לשנות את מיקום משטחי העבודה שלו.

"פיגום סולמות" – פיגום שרצפתו נסמכת על שלבי סולמות.

"פיגום עצמאי" – פיגום שמבנהו מבטיח את חזקו ויציבותו ללא קשירה למבנה או לגוף יציב אחר.

"פיגום עצמאי נייד" – פיגום עצמאי המוצב על גלגלים.

"פיגום שלוח" – פיגום שרצפתו נסמכת על שלוחות העוברות דרך קיר הבנין, הקצוות הפנימיים של השלוחות מעוגנים לבטח בפנים הבנין.

"פיגום תלוי" – פיגום התלוי על כבלי פלדה, שרשרות, צינורות, מוטות מתכת, פרופילים ממתכת או אמצעי תליה אחרים, למעט פיגום כסא או מיתקן דומה לו.

"פנקס כללי" – פנקס המתנהל באתר העבודה על פי סעיף 198 של הפקודה.

"פתח ברצפה" – חלל שמידתו הקטנה ביותר עולה על 10 סנטימטרים.

"קבלן ראשי" – מי שמתקשר בהסכם חוזי עם מזמין לבצע עבודת בניה או בניה הנדסית.

"קבלן משנה" – מי שהתקשר בהסכם חוזי עם קבלן ראשי לבצע עבודות בניה או בניה הנדסית.

2. מינוי מנהל עבודה
   (א) מבצע בניה אחראי לכך כי כל עבודת בניה תתבצע בהנהלתו הישירה והמתמדת של מנהל עבודה שהוא מינהו.
   (ב) מבצע בניה יודיע למפקח העבודה האזורי, עם התחלת פעולת הבניה, את שמו, גילו, מענו, השכלתו המקצועית וניסיונו בעבודת בניה של מנהל העבודה וכן ירשום בפנקס הכללי את שמו ומענו של מנהל העבודה.
   (ג) הפסיק מנהל העבודה לשמש בתפקידו, יודיע על כך מבצע הבניה, מיד, למפקח העבודה האזורי, ימסור לו את הפרטים של מנהל העבודה שנתמנה במקומו וירשום בפנקס הכללי את שמו ומענו של מנהל העבודה שנתמנה כאמור.
   (ד) ההודעה לפי תקנות משנה (ב) או (ג) תימסר על גבי טופס שניתן להשיגו במשרדו של מפקח העבודה האזורי, תיחתם בידי מבצע הבניה ובידי מי שנתמנה מנהל עבודה ותישלח, בדואר רשום, למשרדו של מפקח עבודה אזורי באזור שבו מתבצעת העבודה.
3. כישוריו של מנהל עבודה 

(1) בידו תעודה שסיים בהצלחה קורס מנהלי עבודה מוסמכים לענף הבניין או לעבודות ביצוע כבישים, תשתית ופיתוח, לפי העניין.
(2) הוא מהנדס אזרחי או הנדסאי אזרחי או טכנאי אזרחי, שצבר ניסיון של שתי שנים לפחות בבניה, לאחר שהשלים את לימודיו כאמור ועמד בהצלחה במבחן בטיחות בעבודות בניה בפני ועדה שמינה מפקח העבודה הראשי 

5. אחריות מנהל עבודה 

(א) מנהל העבודה חייב למלא אחר הוראות תקנות אלה ולנקוט צעדים מתאימים כדי להבטיח שכל עובד ימלא אחר התקנות הנוגעות לעבודתו, אלא אם כן החובה מוטלת במפורש על מבצע הבניה.
(ב) לעניין סעיף 223 לפקודה יראו חובה כמוטלת במפורש על מנהל העבודה אם לא נקבע בתקנות אלה שהיא מוטלת על מבצע הבניה או על כל אדם אחר.
(ג) לא מינה מבצע הבניה מנהל עבודה או הפסיק מנהל העבודה לשמש בתפקידו ולא מונה מנהל עבודה אחר לפי תקנה 2 או נפסל מנהל העבודה ולא מונה אחר במקומו לפי תקנה 4, רואים את כל החובות המוטלות על מנהל העבודה כמוטלות על מבצע הבניה, אין במילוי החובות כאמור על ידי מבצע הבניה כדי לשחררו מאחריות על אי מילוי הוראות תקנות 2 ו- 4.

6. קבלן ראשי וקבלני משנה
   (א) הטיל המזמין את ביצוע הבניה על קבלן ראשי, יראוהו כמבצע הבניה לעניין תקנות אלה והחובות המוטלות בתקנות אלה על מבצע הבניה מוטלות עליו.
   (ב) מעסיק קבלן ראשי בביצוע פעולת בניה קבלני משנה, יראו את הקבלן הראשי כמבצע הבניה, כאמור בתקנת משנה (א).
   (ג) הטיל המזמין את ביצוע פעולת הבניה על יותר מקבלן ראשי אחד, יראו את המזמין כמבצע הבניה לעניין תקנות אלה והחובות המוטלות על מבצע הבניה מוטלות עליו.
   (ד) הוראת תקנת משנה (ג) לא תחול אם קיבל אחד הקבלנים הראשיים על עצמו את האחריות הכוללת לביצוע הוראות תקנות אלה, אישר זאת בכתב ושלח הודעה על המינוי, כאמור בתקנה 2, למפקח העבודה האזורי שבאזורו מתבצעת העבודה.
7. הצגת שלט

מבצע בניה יציג במקום בולט לעין באתר שבו מבוצעת פעולת הבניה שלט שבו יצוינו פרטים אלה:
(1) שם מבצע הבניה ומענו.
(2) שם מנהל העבודה ומענו.
(3) מהות העבודה המתבצעת.

8. הכשרת משטח עבודה ומדרכת מעבר
   (א) כל משטח עבודה או מדרכת מעבר יותקנו כיאות למטרה לה הם מיועדים ובאופן המונע התמוטטותם, או שבירתם המלאה או החלקית או נפילת אדם או חפץ מהם.
   (ב) הסמוכות למשטח העבודה ולמדרכת מעבר יהיו עשויים חומר מתאים ללא פגם, ולענין זה לא ישמשו לבנים, בלוקים, חביות או צינורות שוכבים.
9. גידור
   (א) משטח עבודה ומדרכת מעבר שמהם עלול אדם ליפול לעומק העולה על 2 מטר יהיו גדורים על ידי –
   (1) אזן יד ואזן תיכון מתאימים ובחוזק נאות למניעת נפילת אדם.
   (2) לוחות רגליים בגובה מתאים.
10. אזן יד אזן תיכון ולוחות רגליים
    (א) אזן יד, העשוי עץ, יהיה בעל חתך רוחב של 30 סנטימטרים רבועים לפחות, אם המרחק בין הזקפים עולה על שני מטרים הוא ייקבע מצדם הפנימי של הזקפים בגובה של לא פחות מ-90 סנטימטרים ולא יותר מ- 1.15 מטרים מעל רצפת משטח העבודה או מדרכת המעבר, בפיגום יהיה חתך הרוחב של אזן היד 50 סנטימטרים רבועיים לפחות.
    (ב) אזן יד העשוי מתכת יהיה בין 90 סנטימטרים ל-1.15 מטר מעל פני רצפת משטח העבודה או מדרכת המעבר.
    (ג) האזן התיכון ייקבע בגובה של 45 עד 50 סנטימטרים מעל למשטח העבודה או מדרכת המעבר והוא ימלא אחר הדרישות הנקובות בתקנות אלה לאזן היד
    (ד) להתקנת אזן יד או אזן תיכון לא ישתמשו בחבל, כבל או שרשרת אלא אם הנסיבות אינן מאפשרות התקנה כאמור מחומר קשיח.
    (ה) לוחות רגליים ייקבעו בצד הפנימי של הזקפים ויהיו סמוכים ככל האפשר זה לזה ולרצפה וגובה שפתם העליונה, מעל פני רצפת המשטח או המדרכה, לא יפחת מ-15 סנטימטרים.
    (ו) הזקפים יותקנו מחומר מתאים ובחוזק נאות וכשהם עשויים עץ יהיו בעלי חתך רוחב במידות 5X10 סנטימטרים לפחות והמרחקים ביניהם לא יעלו על 3 מטרים.
    (ז) אזן היד והאזן התיכון יחוברו אל הזקפים באופן שיימנע עיתוקם המקרי ממקומם.
11. החזקת אזן יד, אזן תיכון ולוחות רגליים
    (א) אזן יד, אזן תיכון ולוחות רגליים יהיו במצב תקין, כל עוד לא חדלו לחלוטין להזקק למשטח העבודה או למדרכת המעבר למענם הם הותקנו.
    (ב) אם קיים הכרח להעביר חומר, מותר להרחיקם לפרק הזמן הדרוש לפעולה זו בלבד ותוך כדי נקיטת האמצעים הדרושים למניעת נפילת אדם או חומר.

11א. אמצעי גידור מיוחדים
מפקח העבודה הראשי רשאי לאשר אמצעי גידור מיוחדים, אף אם אינם מתאימים לדרישות תקנה 9 ו-10,

12. גישה למשטחי עבודה
    בכל מקום שאדם צריך לעמוד בו, לעבוד או לעבור בו יותקנו דרכי גישה בטוחות.
13. רצפה וסמוכות למדרכת מעבר
    (א) מדרכת מעבר תהיה עשויה לוחות סמוכים ומחוברים זה לזה באופן המונע עיתוקם מהמקום ורחבה יהיה לפחות 60 סנטימטרים; עובי לוחות הרצפה יהיה מותאם לעומס המרבי שעלול להיות מועמס עליה.
    (ב) (1) סמוכות הרוחב של מדרכת המעבר יהיו ישרות, יותקנו במאוזן ויחוברו היטב לאזנים ולזקפים.

(2) סמוכת רוחב העשויה עץ תהיה בעלת שטח חתך של 50 סנטימטרים רבועיים לפחות והמידה הצרה שלה לא תפחת מ- 4.5 סנטימטרים.

(3) סמוכת רוחב העשויה מתכת תהיה בעלת חוזק שווה ערך לנדרש בפסקה (2).

(4) המרחק בין סמוכות הרוחב יהיה מותאם לעומס המרבי שבו הרצפה עלולה להיות נתונה אך לא יעלה על 2 מטרים.

14. שיפוע מדרכת המעבר
    (א) השיפוע של מדרכת מעבר לא יעלה על היחס של 1 אנכי ל-1.5 אפקי.
    (ב) עולה השיפוע של מדרכת מעבר על היחס של 1 אנכי ל-4 אופקי, יותקנו שלבי דריכה לאורך המדרכה ברווחים שווים של 30 עד 35 סנטימטרים לכל רוחב המדרכה ויקוימו כהלכה, אך מותר להשאיר במרכז המדרכה מסלול של 10 סנטימטרים, פנוי משלבים, למעבר מריצה.
15. הרחקת מכשולים
    משטח עבודה, מדרכת מעבר, הרצפה וכל מקום אחר עד לגובה של 2 מטרים בו נמצא או עובר אדם יהיו נקיים ממסמרים בולטים, מחוטי קשירה ומכל עצם בולט או מכשול אחר שבו עלול להיתקל אדם.
16. חובה להתקין פיגום
    אם אי אפשר לבצע עבודה בבטחון תוך עמידה על הקרקע או על משטח עבודה יציב ובטוח, יתקין מבצע הבניה פיגומים מתאימים ובמספר הדרוש.
17. השגחת בונה מקצועי לפיגומים
    לא יתקינו ולא יפרקו פיגום זקפים שגובהו עולה על 6 מטרים אלא תחת השגחתו והנהלתו הישירה של בונה מקצועי לפיגומים.
18. חומרים לפיגום
    (א) להתקנת פיגום יספק מבצע הבניה חומר מתאים באיכות טובה, ללא פגם ובכמות מספקת, ומשסופק חומר כאמור יש להשתמש בו.
    (ב) עצים המשמשים להתקנת פיגום יהיו נקיים מקליפה, מצבע ומסמרים בולטים, בין מכופפים ובין לא מכופפים, ולא ייעשה בהם דבר להסתיר ליקויים.
    (ג) מתכת המשמשת לפיגום תהיה ללא חלודה מתקלפת.
    (ד) לוחות עץ המשמשים להתקנת פיגום והעלולים להתפקע עקב מצב הסיבים יוגנו מפני התפקעות כאמור.
19. בדיקת חמרים ואחסנתם
    (א) מנהל העבודה יבדוק את החומר המיועד להתקנת פיגום לפני השימוש בו ויפסול כל חומר שאינו מתאים.
    (ב) נפסל חומר כאמור בתקנת משנה (א), ירחיקוהו מאתר הבניה.
    (ג) חומר המיועד לפיגומים יוחזק בנפרד מכל חומר אחר.
20. בדיקת פיגום
    (א) מנהל העבודה יבדוק כל פיגום לקביעת יציבותו והתאמתו למטרה שלה הוא נועד.
    (ב) הבדיקה לפי תקנת משנה (א) תיערך עם התקנתו של הפיגום ולפני שהחלו להשתמש בו, ולאחר מכן –
    (1) אחת לשבעה ימים לפחות.
    (2) אחרי כל הפסקת עבודה של שלושה ימים או יותר.
    (3) אחרי כל הפסקת עבודה של יום אחד או יותר בשל גשם או רוח.
    (ג) מנהל העבודה ירשום בפנקס הכללי דין וחשבון על כל בדיקת פיגום ויביא את הרישום לידיעת מבצע הבניה. הוראה זו לא תחול לגבי פיגום שאין אדם עלול ליפול ממנו לעומק העולה על 2 מטרים ולגבי פיגום חמורי.
21. מבנה הפיגום
    כל פיגום יותקן כיאות למטרה שלה הוא מיועד ובאופן המונע התמוטטותו או נפילת אדם או חפץ מעליו.
22. פיגום פסול
    מצא מנהל העבודה בבדיקת הפיגום כי אין הוא מתאים למטרה שלה הוא נועד, או שלא קוימו לגביו הוראות תקנות אלה, לא ישתמשו בפיגום כל עוד לא תוקן כראוי, להנחת דעתו של מנהל העבודה.
23. פירוק הפיגום
    (א) פירוק פיגום ייעשה באופן הדרגתי מלמעלה למטה, על כל חלקיו, כך שבכל עת תישמר שלמותו ויציבותו של החלק הנותר.
    (ב) מהמקום שבו מפרקים פיגום יורחקו כל האנשים זולת אלה העוסקים ישירות בביצוע הפירוק.
    (ג) חלקי הפיגום יורדו בזהירות ולא יזרקו מכל גובה שהוא.
24. מיתקני הרמה על פיגומים
    לא יותקן מיתקן הרמה על פיגום או לידו ולא ישמש מיתקן כאמור אלא אם כן:
    (1) הפיגום חוזק והותאם לכך.
    (2) הותקנה מחיצה או ננקטו אמצעים מתאימים למניעת פגיעה בפיגום או באדם שעל הפיגום על ידי מיתקן ההרמה או החומר המועלה או המורד באמצעותו.
25. החזקת חמרים
    לא יוחזק על פיגום חומר עד כדי גרימת עומס יתר, פגיעה בשיווי המשקל או למעלה מההכרחי לביצוע עבודה שוטפת.
26. רצפת פיגום
    (א) רצפת פיגום תהיה עשויה לוחות סמוכים זה לזה המותקנים באופן המונע עיתוקם ממקומם בעת השימוש בפיגום.
    (ב) לא תשמש רצפת פיגום כסמך לחלק כלשהו של פיגום אחר.
27. רוחב רצפת פיגום

רחבה של רצפת פיגום יותאם למטרה שלה נועד הפיגום ויהיה לפחות –
(1) 60 סנטימטרים – אם הרצפה משמשת מקום עמידה או מקום ישיבה לאנשים ואין מחזיקים עליה חמרים.
(2) 80 סנטימטרים – אם הרצפה משמשת גם להחזקת חמרים.
(3) 130 סנטימטרים – אם על הרצפה מסתתים אבנים או מעבדים אותן בדרך אחרת.

28. רצפת פיגום בפינה
    רצפת הפיגום תוארך אל מעבר לפינת המבנה במידת רחבה לפחות.
29. חומר לרצפה
    לוחות המשמשים לרצפה –
    (1) רוחבם יהיה 17 סנטימטרים לפחות, אולם מותר להשתמש בלוחות שרוחבם לא פחות מ- 10 סנטימטרים אם יהיו מחוברים בינם לבין עצמם בחיבורי קבע.
    (2) עביים יהיה מתאים למרחק שבין סמוכות הרוחב והעומס המרבי, אך לא יפחת מ-2.5 סנטימטרים.
    (3) אם הם מעץ לבוד לא יפחת עבים מ-2.2 סנטימטרים.
30. התקנת לוחות רצפה
    (א) לוח של רצפת פיגום לא יבלוט מעבר לסמך במידה העולה על עובי הלוח כפול ארבע ולא יחפה לוח על לוח אלא במידה ההכרחית, ובלבד שנעשו סידורים מתאימים להקלת תנועת מריצות ולמניעת מעידת אדם.
    (ב) כל לוח יונח על שלוש סמוכות לפחות אלא אם כן נמנע כפף יתר כתוצאה מעומס יתר.
31. רווח בין פיגום לקיר
    (א) הרווח בין רצפת פיגום שאינו פיגום תלוי ובין הקיר לא יעלה על 30 סנטימטרים, נעשית העבודה בישיבה, לא יפחת הרווח מ- 25 סנטימטרים ולא יעלה על 30 סנטימטרים.
    (ב) אם בנסיבות המקרה יש הכרח בכך שהרווח יעלה על האמור בתקנת משנה (א), יותקנו אזן יד, אזן תיכון ולוחות רגל כמפורט בתקנה 10 גם בצד הפיגום הפונה לקיר המבנה.
32. שימוש בפיגום סולמות
    לא ישתמש אדם בפיגום סולמות לכל מטרה שהיא.
33. סולמות בין דיוטות הפיגום
    (א) בפיגום בו קיימת יותר מדיוטה אחת יותקנו סולמות גישה מהקרקע או מאמצעי סמך בטוח אחר לדיוטה התחתונה ובין כל דיוטה ודיוטה.
    (ב) סולמות כאמור בתקנת משנה (א) יחוברו כהלכה אל הפיגום ויקוימו עד לפירוקן של הרצפות.
    (ג) הפתחים ברצפת הפיגום דרכם עוברים הסולמות יהיו חופפים ובצידם הפנימי יותקן זקף מדיוטה לדיוטה לאחיזת יד בטוחה.
34. פיגום זקפים גבוה או מיוחד
    מבצע הבניה אחראי לכך שפיגום זקפים מעץ שגבהו עולה על 18 מטרים ופיגום מיוחד יוקמו לפי תכנון.
35. ביסוס פיגום זקפים
    (א) השטח שעליו יוקם פיגום זקפים ינוקה, ייושר ויהודק ולא יימצאו בו או בקרבתו הסמוכה שקעים או חללים העלולים לסכן את יציבותו.
    (ב) מוקם פיגום על אדמת מילוי יהודק משטח הביסוס שלו כראוי, לפני הקמתו.
    (ג) השטח שעליו יוקם הפיגום ינוקז באופן המונע הצטברות מים ולא יימצאו בו, או בקרבתו, ברז מים או מוצא צינור ניקוז של המבנה.
36. אדני פיגום זקפים
    (א) זקפי הפיגום יועמדו על אדני עץ אשר יונחו בניצב למבנה ויהיו ברוחב של 20 סנטימטרים ובעובי של 4.5 סנטימטרים לפחות.
    (ב) האדנים יהיו מאוזנים וצמודים לבסיס הפיגום או לתשתית בכל שטחם התחתון ויבלטו באורך של 10 סנטימטרים לפחות מעבר לזקפים.
    (ג) הזקפים לרוחב הפיגום יועמדו על אדן אחד, במרכז רחבו.
    (ד) זקפים מצינורות לא יועמדו ישירות על האדנים אלא על תותבים מרותכים לבסיסים קבועים ממתכת שמידותיהם 10X10 סנטימטרים ועובים 0.5 סנטימטרים לפחות.
    (ה) פיגום המוקם על יד מדרון יהיה המרחק בין קצה האדן לבין שפת המדרון 50 סנטימטרים לפחות ושיפוע המדרון יהיה 2 אפקי ל- 1 אנכי לפחות.
    פרט למקרה שהמדרון הוא סלע או שהוא מחוזק על ידי שיפון או פיגומים.
    (ו) אם התנאים במקום אינם מאפשרים לעמוד בדרישת השיפוע, כאמור בתקנת משנה (ה) תוכן תכנית בידי מתכנן אשר תכלול את האמצעים אשר יקנו לפיגום אותה מידת יציבות.
37. מיתקן הרמה על פיגום זקפים
    זקפי הפיגום, במקום בו נמצא מיתקן ההרמה, יחוברו לחלק יציב של הבנין.
38. גובה רצפת פיגום
    בפיגום זקפים תהיה הרצפה נמוכה ב- 1 מטר לפחות מראש הזקפים.
39. רצפת פיגום זקפים בפינה
    בפיגום זקפים ייעשה המעבר בפינת המבנה, מקטע פיגום אחד למשנהו, כאשר קטע אחד של הפיגום עובר את פינת המבנה במלוא רחבו ומשיק לקטע השני.
40. זקפי פיגום
    (א) זקפי פיגום ייקבעו במאונך או כשהם נוטים קלות לצד המבנה וקרוב זה לזה במידה הדרושה להבטחת יציבות הפיגום.
    (ב) במפגש בין שני פיגומים בפינת בנין או בבליטה שבחזית בנין יותקן זוג זקפים נוסף.
    (ג) מורכב זקף משני חלקים, יחוברו החלקים היטב ביניהם ואם משתמשים בעץ נסור, יונחו חלקי העץ זה מעל זה ויחופו בשני צידי הרוחב שלהם בחלקי זקפים אורך החיפוי יהיה 60 סנטימטרים לפחות מכל צד של קו המפגש של שני חלקי הזקף; החיבור ייעשה כך שימנע שקיעה, כיפוף או קריסה.
    (ד) זקפי פיגום עשויים מצינורות פלדה שגובהם מעל 20 מטרים יהיו מצינור כפול החל מבסיס הפיגום גובה הזקפים הכפולים יהיה שווה ליתרת גבהו של הפיגום מעל 20 מטרים.
    (ה) הזקפים הכפולים, כאמור, יועמדו בתוך תותבים כפולים מפלדה, מרותכים אל בסיס מפלדה ויחוברו ביניהם באמצעות מצמדות שהמרחק ביניהם לא יעלה על 2 מטרים ובלבד שכל קטע צינור יחובר על-ידי שני מצמדות לפחות.
41. אזני פיגום
    (א) אזני פיגום ייקבעו במאוזן ויחוברו לזקפים באופן המונע עיתוקם המקרי ממקומם.
    (ב) קצוות של שני אזנים יחוברו על זקף או בשיטה אחרת שיש בה לפחות אותה מידת בטיחות.
42. סמוכות רוחב
    (א) סמוכות הרוחב של פיגום יהיו ישרות ויותקנו במאוזן או תוך נטייה קלה לצד הקיר ומחוברות היטב לזקפים סמוכות הרוחב שבין הזקפים יחוברו היטב לאזנים.
    (ב) הוצא הקצה האחד של סמוכת רוחב דרך קיר, יוסמך הקצה על משענת יציבה מעבר לפתח.
    (ג) המרחק בין סמוכות הרוחב שעליהן רצפת הפיגום יהיה מותאם לרצפה ולעומס המרבי שבו היא עלולה להיות נתונה אך המרחק בין שתי סמוכות רוחב לא יעלה על –
    (1) 0.80 מטרים אם עובי לוחות הרצפה הוא פחות מ- 4 סנטימטרים.
    (2) 1 מטר – אם עובי לוחות הרצפה בין 4 ל-4.5 סנטימטרים.
    (3) 2 מטרים – אם עובי לוחות הרצפה עולה על 4.5 סנטימטרים.
43. חיזוק פיגום זקפים
    (א) לפיגום זקפים יהיו חיזוקים אלכסוניים במספר מספיק להבטחת יציבות הפיגום.
    (ב) החיזוקים האלכסוניים יותקנו בד בבד עם התקדמות התקנת הפיגום.
    (ג) החיזוקים האלכסוניים יחוברו לפחות לשלושה זקפים בזוית הקרובה ל-45 מעלות.
    (ד) בפיגום מצינורות או ממסגרות מתכת ישתמשו לחיזוקים אלכסוניים בצינורות מתכת בלבד, אשר יחוברו לזקפים באמצעות מצמדות, הניתנות לסגירה ולהידוק ולא ישתמשו לכך בחוטי ברזל שזורים או אחרים המצמדות יהיו סגורות ומהודקות היטב לפיגום.
44. חיבור לבנין או לגוף יציב אחר
    (א)פיגום זקפים יחובר לבנין או לגוף יציב אחר שיקנה לפיגום אותה יציבות כאילו חובר לבנין.
    (ב) (1) כל אחד מזקפי הפיגום הסמוכים למבנה יקושר בקשר איתן לבנין עד לנקודה הגבוהה ביותר שלו.
    (2) הקשירות יהיו, במידת האפשר, לסירוגין בשני הכיוונים.
    (3) המרחק בין הקשירות לא יעלה בכיוון האופקי על 5 מטרים ובכיוון האנכי על 6 מטרים.
    (4) בפיגום שגובהו עולה על 20 מטרים לא יעלה המרחק האנכי בין הקשירות על 4 מטרים.
    (ג) הזקפים הסמוכים למבנה של פיגום מצינורות מתכת יחוברו אל רגלי המתכת בתוך המבנה באמצעות קשירות אופקיות מצינורות מתכת אפקיים הזהים לצינור שממנו עשויים זקפי הפיגום; החיבור ייעשה באמצעות מצמדות ולא ישתמשו לכך בלוחות עץ, חוטי ברזל מכל סוג שהוא או בחוטים אחרים.
    (ד) רגל מתכת כאמור בתקנת משנה (ג), תהיה לחוצה היטב לרצפה ולתקרת הקומה, ותמוקם, ככל האפשר, בצמוד לקיר החוץ של המבנה; לא יהיה מגע בין שטחי ההצמדה של הרגל לבין הרצפה והתקרה אלא באמצעות לוח עץ.
    (ה) הקשירה האופקית, כאמור בתקנת משנה (ג) יכולה להתחבר למבנה גם בצורת חביקה לעמודים יצוקים או כל רכיב איתן אחר.
    (ו) אם אין אפשרות לקשור את הפיגום למבנה, כאמור בתקנת משנה (ג), אפשר לעשות זאת גם באמצעות אבזרים מיוחדים או באמצעי עגינה מיוחדים אשר יקנו לפיגום אותה יציבות, כנדרש בתקנת משנה (א).
    (ז) פיגום זקפים יובטח מפני התקרבותו למבנה; המרחק האפקי והאנכי בין אבטחות אלה לא יעלה על 6 מטרים.
    (ח) זקפי פיגום מעץ יחוברו למבנה על-ידי לוח עץ אשר יחובר אל קרש שמידות חתך הרוחב שלו 5X10 סנטימטרים הצמוד לחלקו הפנימי של קיר המבנה או לעמודים הקרש יובטח נגד עיתוקו ממקומו.

סימן ג' – פיגום ממוכן

45. רישום דגם
    (א) מבצע בניה אחראי לכך שלא יותקן פיגום ממוכן ושלא ישתמשו בפיגום ממוכן אלא אם כן יש בידיו:
    (1) אישור מאת היצרן המעיד על הדגם לפיו בנוי הפיגום הממוכן, ואם בפיגום הממוכן סטיות מהדגם האמור, יהיה באישור היצרן פירוט של הסטיות האמורות.
    (2) תעודה מאת מפקח העבודה הראשי המעידה שדגם הפיגום רשום בפנקס דגמי הפיגומים הממוכנים (להלן – פנקס הדגמים).
    (ב) התעודות האמורות בתקנת משנה (א) יתאימו לדרישות תקנות 46 עד 48, יצורפו לפנקס הכללי ויימצאו באתר בו מותקן או מופעל הפיגום.
46. התנאים לרישום דגם ישראלי
    (א) מפקח העבודה הראשי לא ירשום דגם פיגום ממוכן מתוצרת ישראל בפנקס הדגמים אלא על יסוד אישור לתכניות הדגם שנתן מוסד ביקורת מוסמך (להלן – אישור).
    (ב) מוסד ביקורת מוסמך לא יתן אישור לתכניות דגם פיגום ממוכן אלא לאחר שהוא בדק ומצאן מתאימות לבנות לפיהן פיגום ממוכן אשר יתקיימו בו, לפי מבנהו והציוד שבו, הוראות תקנות אלה ואשר לכשיבנה כאמור, יאפשר הפעלתו הבטוחה.
    (ג) מוסד ביקורת מוסמך רשאי לקבוע באישור תנאים וסייגים.
47. התנאים לרישום דגם לא ישראלי
    מפקח העבודה הראשי לא ירשום דגם פיגום ממוכן מתוצרת חוץ בפנקס הדגמים אלא על יסוד תעודה, שהוא הכיר בה, מטעם מוסד רשמי בארץ יצורו המעידה שדגם הפיגום הממוכן אושר להפעלה באותה הארץ.
48. רישום מחדש לאחר שינוי במבנה
    (א) נעשה שינוי במבנהו של פיגום ממוכן, בחלק מחלקיו או במנגנון הפעלתו, יראו את הפיגום הממוכן ששונה כדגם חדש ותקנות 47,46,45, יחולו עליו.
    (ב) לענין תקנת משנה (א) לא יראו כשינוי במבנה פיגום אם הוחלף חלק מחלקיו בחלק אחר מאותו הסוג ובעל אותן התכונות.
49. בדיקת פיגום ממוכן
    (א) מבצע הבניה אחראי לכך שפיגום ממוכן ייבדק בדיקה יסודית בידי בודק מוסמך כמשמעותה בסעיפים 76 ו- 81 לפקודה, בכל אחד מאלה:
    (1) מיד אחרי התקנתו באתר ולפני התחלת השימוש בו.
    (2) מיד אחרי כל תיקון במערכת ההרמה או התליה ולפני הפעלתו מחדש.
    (3) אחת לששה חדשים לפחות, אחרי תאריך הבדיקה האחרונה, כל עוד הוא מותקן באתר.
50. תסקיר על הבדיקה
    (א) בודק מוסמך שערך בדיקת פיגום ממוכן, כאמור בתקנה 50, ימסור למבצע הבניה, תוך שבעה ימים מהבדיקה, תסקיר על תוצאות בדיקתו וישלח העתק למפקח העבודה האזורי.
    (ב) התסקיר ייערך על גבי טופס שקבע מפקח העבודה הראשי לסוג בדיקה זה, יירשמו בו כל הפרטים המצוינים בטופס והוא ייחתם בידי מי שערך את הבדיקה.
    (ג) הבודק המוסמך ירשום בפנקס הכללי כי ערך את הבדיקה, כאמור בתקנה 50.
    (ד) משנתגלה בבדיקה פגם שבשלו אין הפיגום הממוכן ראוי לשימוש, לדעת הבודק המוסמך, ירשום זאת בפנקס הכללי וכן יודיע על כך, מיד, בכתב למבצע הבניה, לנציגו באתר בו מותקן הפיגום ולמפקח העבודה האזורי.
    (ה) התסקיר, כאמור בתקנת משנה (א), יצורף לפנקס הכללי באתר שבו מותקן הפיגום.
51. איסור שימוש לאחר גילוי פגם
    (א) נתגלה פגם תוך כדי בדיקה, כאמור בתקנה 50, בפיגום ממוכן, שבשלו אין הוא ראוי לשימוש, ונתקבלה הודעה על כך כאמור בתקנה 51(ד), לא יופעל הפיגום עד לתיקונו.
    (ב) תוקן הפגם כאמור בתקנת משנה (א), יירשם הדבר בפנקס הכללי.
    (ג) מנהל העבודה באתר ומבצע הבניה אחראים לביצוע הוראות תקנה זו.
52. העתקת פיגום ממוכן בתוך האתר
    מבצע הבניה אחראי –
    (1) שלא יועתק פיגום ממוכן ממבנה למבנה בתוך האתר אלא על פי תכנית, או על פי מפרט היצרן אשר יפרט את שיטת החיבור למבנה ואופן ביצועו.
    (2) התכנית או המפרט כאמור בפסקה (1) יצורפו לפנקס הכללי.
    (3) מנהל העבודה אחראי לכך שהפיגום הממוכן יועתק בהתאם לתכנית או למפרט היצרן 

סימן ד' – פיגום עצמאי

54. פיגום עצמאי
    (א) הביסוס של פיגום עצמאי ואופן העמדתו ייעשו לפי הנדרש בתקנות 21 ו- 35.
    (ב) יציבותו של פיגום עצמאי ועמידותו יובטחו באמצעות קשירות אנכיות, קשירות אפקיות וקשירות אלכסוניות שיותקנו לכל גבהו ויתאימו לדרישות הכלליות המתייחסות לפיגומים.
    (ג) הפיגום יחוזק לתשתית במידה הדרושה להבטחת שיווי משקלו ויציבותו.
    (ד) גבהו של הפיגום לא יעלה על המידה הקטנה ביותר של בסיסו כפול שלוש.
    (ה) גובהו של פיגום הנמצא במקום סגור ומוגן מפני השפעת רוחות או מזג אויר, יכול לעלות על האמור בתקנת משנה (ד) אך לא יעלה על המידה הקטנה ביותר של בסיסו כפול ארבע.
    (ו) העליה למשטח העבודה תיעשה באמצעות מדרגות או סולמות נאותים אשר יותקנו באופן שיציבותו של הפיגום, בעת השימוש בהם, לא תיפגע.
55. פיגום עצמאי נייד
    לא ישתמשו בפיגום עצמאי נייד אלא אם כן בנוסף לאמור בתקנה 54 –
    (1) השטח שעליו נמצא הפיגום מאוזן, מצופה בטון, אספלט או ריצוף או מהודק כהלכה למניעת שקיעת גלגליו של הפיגום, ללא שקעים או חללים העלולים לסכן את יציבותו.
    (2) הובטח, על ידי התקן נאות בפני תזוזה ממקומו, כל עוד נמצא עליו אדם.
56. העברת פיגום עצמאי נייד
    לא יועתק פיגום עצמאי נייד ממקום למקום כל עוד נמצא עליו אדם; העתקת הפיגום תבוצע בעזרת אמצעי המופעל קרוב לבסיסו.
57. פיגום עצמאי נייד-ממוכן
    בנוסף לאמור בתקנה 55 לא ישתמשו בפיגום עצמאי נייד-ממוכן אלא אם כן:
    (1) הוא מצויד במערכת מקבילה למערכת ההרמה אשר מבטיחה עצירת משטח העבודה במקרה של תקלה במערכת ההרמה.
    (2) איזונו של משטח העבודה מובטח בכל שלבי ההרמה והעבודה.
    (3) הוא מצויד במייצבים המבטיחים יציבותו בכל מצב.
    (4) השליטה על ההרמה וההורדה היא בידי האדם הנמצא על משטח העבודה.
    (5) משטח העבודה מבודד מבחינה חשמלית מהמערכת המרימה אותו.

סימן ה' – פיגום תלוי

58. פיגום תלוי עם כננת ידנית
    לא ישתמשו בפיגום תלוי עם כננת ידנית אלא לעומס שימושי שאינו עולה על 100 ק"ג למטר רבוע של רצפה.
59. שלוחות פיגום תלוי עם כננת
    לא יתקינו פיגום תלוי המורם או המורד באמצעות כננת ידנית ולא ישתמשו בו אלא אם כן שלוחותיו –
    (1) מותקנות במאוזן ובאופן המבטיח מרחק של 10 סנטימטרים לפחות בין משטח העבודה ובין הקיר, אם העבודה נעשית בעמידה, ולפחות 30 סנטימטרים אם העבודה נעשית בישיבה.
    (2) האורך וחתך הרוחב של השלוחות מבטיחים חוזק ויציבות הפיגום.
    (3) מרוחקות זו מזו במרחק המתאים למרחק שבין סמוכות הרוחב של רצפת הפיגום.
    (4) מחוברות היטב לבנין על ידי לולבי עיגון או אמצעים דומים להם או קשורות היטב למשקולות
    נגדיות מתאימות ששלמותן תובטח כהלכה; ולא ישתמשו לשם כך בשקי חומר בתפזורת או בחביות המכילות נוזלים.
    (5) מצוידות בעצרים מתאימים בקצותיהן הקיצוניים.
60. כבלי פיגום תלוי עם כננת
    (א) כבלי הפלדה שעליהם תלוי פיגום המורם או המורד באמצעות כננת ידנית יהיו –
    (1) בעלי מקדם בטחון מתאים, בשים לב לעומס הגדול ביותר העלול להיות עליהם, ובלבד שמקדם הביטחון יהיה לפחות 10.
    (2) ארוכים כדי כך שלפחות שני ליפופים של כבל התיל יהיו מסביב לתופי הכננת, כשרצפת הפיגום נמצאת במקום הנמוך ביותר של מפלס העבודה שאליו אפשר להורידה.
    (3) מחוברים היטב לפיגום בשלוחותיו או בסמוכות הרוחב וכן לתוף הכננת.
    (4) מאונכים בקטע שבין השלוחות או סמוכות הרוחב אליהן הם מחוברים ובין הכננת.
    (ב) במקביל לכל כבל תליה יותקן כבל עם התקן בטחון אשר יבטיח כי במקרה של תקלה בכבל או במנגנון התליה, תשאר הרצפה תלויה על כבל בטחון.
61. מניעת היתקלות פיגום תלוי עם כננת
    יינקטו אמצעים נאותים למניעת היתקלות או תפיסת הפיגום בחלק כלשהו של המבנה.
62. רצפת פיגום עם כננת ידנית
    רצפת פיגום תלוי המורם או המורד באמצעות כננת ידנית תהיה באורך שלא יעלה על 4 מטרים וברוחב של 65 סנטימטרים לפחות.
63. שלוחות פיגום תלוי ללא כננת
    לא יותקן פיגום תלוי שאינו מורם או מורד באמצעות כננת (להלן – פיגום תלוי ללא כננת) ולא ישתמשו בו אלא אם כן –
    (1) האורך וחתך הרוחב של שלוחותיו מבטיחים חוזק ויציבות.
    (2) שלוחותיו מעוגנות היטב בקצותיהם הפנימיים או קשורות היטב למשקולות נגדיות מתאימות, ובאופן שאינן ניתנות להסרה או להזזה מקרית, ולא ישתמשו לשם כך בשקי חומר בתפזורת או בחביות המכילות נוזלים.
64. אמצעי תליה לפיגום תלוי ללא כננת
    הכבלים, השרשרות, המוטות או צינורות המתכת של פיגום תלוי ללא כננת יהיו –
    (1) בעלי מקדם בטחון מתאים בשים לב לעומס הגדול ביותר העלול להיות עליהם, ובלבד שמקדם הבטחון יהיה לפחות 10.
    (2) מחוברים היטב לשלוחות ולגוף הפיגום.
    (3) מאונכים בקטע שבין השלוחות ובין מקום החיבור לפיגום.
65. רצפת פיגום תלוי ללא כננת
    (א) רחבה של רצפת פיגום תלוי ללא כננת יהיה 65 סנטימטרים לפחות.
    (ב) מבוצעת עבודה תוך ישיבה, יובטח מרחק של 30 סנטימטרים לפחות בין רצפת הפיגום ובין הקיר.

סימן ו': פיגומים אחרים

66. פיגום שלוח
    (א) לא יותקן פיגום שלוח ולא ישתמשו בפיגום שלוח אלא אם כן:
    (1) הפיגום נסמך ומעוגן כראוי בקצהו המצוי בתוך המבנה.
    (2) האורך וחתך הרוחב של שלוחותיו מבטיחים חוזק ויציבות.
    (3) הוא נסמך רק על חלקים יציבים של הבניין.
    (4) הוא מחובר כראוי.
    (ב) לא יותקן פיגום שלוח ולא ישמש אם הוא נסמך על קורות התקועות בקיר בקצה אחד שלהן בלא שיהיה סמך אחר, זולת אם הקורות עוברות מעבר לקיר ומחוזקות טוב בקצה השני שלהן.
67. פיגום זיזי
    (א) פיגום זיזי לא ישמש אלא לעומס שימושי שאינו עולה על 100 ק"ג למטר רבוע של רצפה.
    (ב) הזיזים יהיו בעלי חוזק נאות, עשויים מתכת ומעוגנים בצורה בטוחה בחלק יציב של המבנה.
68. פיגום זיזי מיוחד
    מבצע בניה אחראי לכך –
    (1) שפיגום זיזי מיוחד יותקן ויעוגן על פי תכנון.
    (2) שמסמכי התכנון של פיגום כאמור יימצאו באתר בצמוד לפנקס הכללי.
69. תנאים לשימוש בפיגום כסא
    לא ישתמשו בפיגום כסא אלא בנסיבות שאין זה מעשי להתקין פיגום אחר ובתנאים אלה:
    (1) השימוש בו נעשה בהשגחתו של בונה מקצועי.
    (2) מידותיו של משטח העבודה 60X60 סנטימטרים לפחות והוא ניצב לקיר המבנה.
    (3) משטח העבודה נתון בחגורות מתכת חזקות המהדקות ומקיפות אותו מכל צדדיו ללא אפשרות הזזה מקרית.
    (4) הכבלים עליהם תלוי הפיגום יהיו בעלי מקדם בטחון מתאים בשים לב לעומס הגדול ביותר העלול להיות עליהם ובלבד שמקדם הבטחון יהיה לפחות 10.
    (5) במקביל לכל כבל תליה יותקן כבל עם התקן בטחון אשר יבטיח כי במקרה של תקלה בכבל או במנגנון התליה תשאר הרצפה תלויה על כבל הבטחון.
70. פיגום חמורי
    (א) גובה רצפת פיגום חמורי לא יעלה על 2 מטרים מעל לשטח שעליו הוא מוצב.
    (ב) לא יוצב פיגום חמורי על פיגום אחר.
    (ג) פיגום חמורי יוצב על בסיס איתן ולא יועמד על הקרקע אלא אם כן השטח נוקה, יושר והודק קודם לכן כראוי וננקטו אמצעים נאותים למניעת חדירת סמוכותיו לקרקע.
71. פיגום בתנאים מיוחדים
    (א) מפקח העבודה הראשי רשאי לאשר חריגה מהוראות פרק זה אם, לדעתו, החומר שממנו עשוי
    הפיגום, צורתו, מבנהו או חיזוקו מקנים למשתמש בו את מידת הבטיחות הנאותה.
    (ב) אישור כאמור בתקנת משנה (ב) יינתן, בכתב, למבצע הבניה, ליצרן הפיגום או ליבואן, לפי הענין.

פרק ד': סולמות

72. חומר לסולם
    מבצע בניה יספק לאתר סולמות ללא פגם, מחומר מתאים למטרה שלה הוא נועד או שלה הוא משמש, בכמות הדרושה.
73. גובה סולם
    (א) סולם שארכו עולה על 2 מטרים יהיה גבוה במטר אחד לפחות מהנקודה הגבוהה ביותר שאליה מגיע המשתמש בו.
    (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו אם במקום הגבוה ביותר אליו יגיע אדם תוך שימוש בסולם נמצאת אחיזת יד מתאימה.
74. העמדת סולם נייד
    (א) סולם נייד יועמד על בסיס אפקי איתן, יוסמך ויושען על סמך יציב באופן שווה על זקפיו כך שלא יזוז מקרית ממקומו בעת השימוש בו.
    (ב) לא יוצב סולם אלא כשהוא נשען, במקום השענתו העליון והתחתון על שני זקפיו בשתי נקודות יציבות המצויות באותו המפלס; לא יושען סולם על אחד משלביו.
    (ג) אם אין אפשרות להעמיד סולם כאמור בתקנת משנה (א), יעמוד אדם ליד בסיס הסולם ויחזיק בו כדי למנוע הזזתו מהמקום.
    (ד) סולם נייד למעט סולם נייד דו-זרועי, יועמד בשיפוע של 1 אפקי ל-4 אנכי, ויינקטו אמצעים נאותים למניעת התהפכותו או החלקתו בעת השימוש בו.

75. סולם כאמצעי קשר בין קומות
    (א) משמש סולם אמצעי קשר בין שתי קומות או בין שתי דיוטות של משטחי עבודה יהיה פתח בו עובר הסולם קטן ככל האפשר וגדור משלושה עברים.
    (ב) לא ישתמשו בסולם כאמצעי קשר בין יותר משתי קומות או שתי דיוטות של משטחי עבודה.
76. חיזוק סולם עץ
    סולם עץ שארכו עולה על 2 מטרים יחוזק על ידי ברגי קשירה כל 1.5 מטר לפחות, או על ידי חיזוקי עץ אחוריים במרחק האמור.
77. זקפי סולם
    (א) זקף של סולם עץ יהיה בעל שטח חתך שלא יפחת מ- 45 סנטימטרים רבועיים ומידתו הקטנה לא תפחת מ- 4.5 סנטימטרים.
    (ב) הסיבים של זקפי העץ יהיו ישרים ככל האפשר וכיוונם מקביל בקירוב לאורכו של הזקף.
78. שלבי סולם
    (א) שלבי סולם עץ יהיו בחוזק מתאים, נתונים היטב בתוך הזקפים או תמוכים על ידי גזרי עץ המחוברים היטב לזקפים משלב לשלב.
    (ב) בסולם לא יחסר שלב, לא יהיה שלב משלביו לקוי; המרחק בין השלבים יהיה אחיד, לא יפחת מ-30 סנטימטרים, ולא יעלה על 35 סנטימטרים ולא יהיה שלב משלביו של הסולם מחובר לזקף רק במסמרים או באמצעי חיבור דומים.

פרק ה': פתחים

79. גידור פתחים
    מסביב לפתח ברצפה, במשטח עבודה, במדרכת מעבר, ברצפת פיגום, בגג, במסלול מדרגות או בפיר מעלית יותקן אחד מאלה:
    (1) אזן יד ואזן תיכון מתאימים ובחוזק נאות למניעת נפילתו של אדם, וכן לוחות רגליים למניעת נפילתם של חמרים או ציוד, כאמור בתקנות 10,9 ו-11.
    (2) מכסה בעל חוזק מתאים למניעת נפילת אדם, חמרים או ציוד, שיובטח נגד הזזתו המקרים מהמקום ולא יהווה מכשול.
80. גידור חלל בקיר
    חלל בקיר ששפתו התחתונה נמוכה מ-90 סנטימטרים מעל לרצפה, למשטח העבודה או למדרכת מעבר שלידם או שדרכם עלול אדם ליפול לעומק העולה על 2 מטרים יגודר באזן יד ובאזן תיכון מתאימים ובחוזק נאות, כאמור בתקנות 10,9 ו-11.

81. קיום גידור

אזני יד, אזנים תיכוניים, לוחות רגליים או מכסים שחייבים בהם לפי הוראות פרק זה, לא יוסרו ממקומם אלא כדי לאפשר העברת חומר או ציוד, וזאת לפרק הזמן הדרוש לפעולה זו בלבד, תוך נקיטת האמצעים הדרושים למניעת נפילת אדם או חומרים.

פרק ו': טפסות

82. מבנה וקיום מערכת הטפסות תותקן כיאות למטרה שלה היא מיועדת ובאופן המונע
    התמוטטותה או נפילת אדם או חפץ מעליה ותהיה מתאימה לת"י 904 ( התקן).
83. חומרים לטפסות
    (א) להתקנת הטפסות ישתמשו בחומר מתאים, מאיכות טובה, בכמות מספקת וללא פגמים נראים לעין.
    (ב) מבצע בניה יספק את החומרים להתקנת הטפסות.
84. בדיקה
    (א) מנהל העבודה יבדוק את הטפסות על כל חלקיהן לפני היציקה, כדי להיווכח שהן יציבות, מתאימות למטרתן ושקוימו לגביהן דרישות תקנות אלה, דרישות התקן ודרישות שנקבעו לפי התכנון, אם נדרש, לפי תקנה 85.
    (ב) הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א) תירשם בפנקס הכללי.
    (ג) חובת הרישום בפנקס הכללי כאמור בתקנת משנה (ב) לא תחול על טפסות מרכיבים אנכיים עד גובה 3 מטרים.
85. תכנון
    (א) מבצע הבניה אחראי לכך שחוזקן ויציבותן של הטפסות ייקבעו על פי תכנית לכל אחד מאלה:
    (1) תקרה או קורה שמפלס פניה התחתון נמצא בגובה העולה על 4 מטרים מעל למשטח שהטפסות נתמכות עליו.
    (2) תקרה שעובי הבטון הממוצע שלה עולה על 40 סנטימטרים.
    (3) קורה שגובהה עולה על 75 סנטימטרים.
    (4) רכיבים בעלי צורה או מידות שאינן מקובלות בבניה רגילה.
    (ב) התכניות של הטפסות כאמור בתקנת משנה (א), יימצאו באתר כל עוד לא פורקו הטפסות.
86. טפסות פסולות
    נתגלה בבדיקה שבוצעה לפי תקנה 84 שאין הטפסות מתאימות למטרה שלה הן נועדו, או שלא קוימו לגביהן הוראות תקנות אלה, הוראות התקן או דרישות התכנון כאמור בתקנה 85, לא ייצקו בהן כל עוד לא תוקנו כראוי.
87. התשתית לתומכות
    (א) תומכות יוצבו על תשתית שנתקיימו בה כל אלה:
    (1) שטחה נקי, חזק, יציב, מפולס ומנוקז ולא נמצאים בו או בקרבתו הסמוכה שקעים או חללים העלולים לסכן את יציבות מערכת הטפסות.
    (2) אדמת המילוי המשמשת תשתית הודקה כראוי.
    (3) אם התומכות אינן מיועדות להיות אנכיות או השטח שעליו הן נסמכות אינו אופקי, ננקטו אמצעים מתאימים להבטחת יציבות התומכות ומערכת הטפסות.
    (ב) לא יוצבו תומכות על בלוקים, לבנים או לוחות עץ רבודים.
88. אופן העמדת התומכות
    (א) התומכות יועמדו על גבי אדני עץ בעובי של 4.5 סנטימטרים וברוחב של 20 סנטימטרים לפחות לא יועמדו תומכות במישרין על הקרקע.
    (ב) היה השטח שעליו נסמכות התומכות שטח בטון או מתכת יהיה עובי אדני העץ לפחות 2 סנטימטרים ורוחבם 12 סנטימטרים לפחות.
    (ג) תומכות מתכת יועמדו ברובד אחד בלבד, אין להעמיד תומכת על גבי תומכת.
89. תומכות לטפסות אפקיות
    התומכות לטפסות אפקיות יועמדו בצורה אנכית.
90. תומכות מעץ
    (א) מידות חתך הרוחב של קרש המשמש כתומכת יהיו 5X10 סנטימטרים לפחות.
    (ב) מאריך תומכת מעץ יהיה עשוי קרש עץ שמידותיו זהות למידות התומכת עצמה.
    (ג) את המאריך יש להעמיד בצורה צירית לתומכת ובאופן ששטחי החתך של התומכת והמאריך ישיקו במלואם.
    (ד) את התומכת והמאריך יש לחזק זה לזה לאורך שתי פאות הרוחב הנגדיות, בעזרת גזרי עץ נאותים, מסמרים וחוטים שזורים או חובקי מתכת מתאימים.
91. תומכות מתכת
    (א) תומכת ממתכת תצויד –
    (1) בלוח בסיס ממתכת במידות של 10X10 סנטימטרים לפחות ובעובי של 4 מילימטרים לפחות.
    (2) בתושבת עליונה לתמיכה נאותה של התת-סמוכה ומניעת התהפכותה.
    (ב) תומכת משני חלקים תהיה בנויה כך שתובטח העברה צירית של העומס.
    (ג) אם התומכת מצוידת בפין השענה יהיה הפין עשוי מוט מברזל עגול, בלתי מפותל בקוטר של 12 מילימטרים לפחות ולא יבלוט מעבר להיקף התומכת יותר מ-5 סנטימטרים מכל צד.
    (ד) לא תורכב תומכת ביותר משני חלקים, אלא לפי הנחיות של מתכנן; הנחיות יימצאו באתר.
92. מרחקים בין רכיבי הטפסות
    המרחקים בין הסמוכות לבין עצמן, התת-סמוכות לבין עצמן והתומכות לבין עצמן יותאמו לעומס המרבי שעליהן לשאת.
93. קשירת תומכות
    (א) התומכות של מערכת הטפסות יקושרו ביניהן, כדי להקנות למערכת קשיחות, עמידה בעומסים, שיווי משקל, יציבות ועמידה בפני קריסה.
    (ב) הקושרות לתומכות מעץ יהיו אף הן מעץ, בחוזק נאות, ויחוברו לתומכות במסמרים ובחוטי מתכת שזורים או באבזרים נאותים אחרים.
    (ג) הקושרות לתומכות מתכת יהיו מצינורות מתכת בלבד, בחוזק נאות, ויחוברו לתומכות במצמדות מתכת, סגורות ומהודקות היטב; אין להשתמש למטרה זו בחוטי מתכת שזורים או אחרים.
94. פירוק מערכת הטפסות
    (א) פירוק מערכת הטפסות ייעשה בידי טפסנים בלבד ובהשגחת בונה מקצועי, והכל לפי הוראות תקנות אלה, ובאופן שלעובדים לא תהיה נשקפת סכנה מחלקי הטפסות.
    (ב) יינקטו אמצעים למניעת התמוטטות מקרית של חלקי הטפסות בשעת הפירוק או אחריו.
    (ג) לא תושאר מערכת טפסות מפורקת אלא אם כן החלק הנותר מובטח מפני התמוטטות.
95. חוזק טפסה מתועשת
    מבצע בניה אחראי לכך שטפסה מתועשת תהיה בחוזק ובקשיחות נאותים ובאופן שתובטח בשלמותה בעת הרמתה, טלטולה, הרכבתה באתר או פירוקה.
96. התקני תליה לטפסות
    (א) מבצע בניה אחראי לכך שהתקני התליה המשמשים להרמתה, טלטולה, הרכבתה או פירוקה של טפסה מתועשת יהיו כאלה שמיקומם, חוזקם וצורתם ימנעו נפילת המשא.
    (ב) לא תורם טפסה מתועשת אלא לאחר שנבדקו התקני התליה שלה ולא נמצא בהם פגם גלוי.
97. הרכבת טפסה מתועשת
    (א) הרכבת טפסה מתועשת תיעשה כך שבכל שלב של ההרכבה תובטח יציבותה ויציבותו של כל רכיב שלה.
    (ב) טפסה מתועשת ניצבת תיתמך או תיקשר כראוי לשם הבטחתה מפני נפילה כתוצאה מאבדן שווי משקל, מכת רוח או מכל סיבה אחרת.
    (ג) לא תשוחרר טפסה מתועשת מתלייתה על אונקל עגורן אלא לאחר שננקטו האמצעים הנדרשים בתקנות משנה (א) ו-(ב).
98. הרמת טפסה מתועשת במזג אויר מסוכן
    לא תורם טפסה מתועשת בעת שנושבת רוח העלולה לסכן את המטפלים בה או הנמצאים בסביבתה.
99. פיגום זיזי טפסה מתועשת
    (א) מבצע בניה אחראי לכך שפיגום זיזי המשמש משען לטפסה מתועשת יוקם לפי תכנית או לפי הוראות יצרן הטפסה.
    (ב) התכנית או ההוראות, לפי הענין, כאמור בתקנת משנה (א), יימצאו באתר הבניה בצמוד לפנקס הכללי וייכללו בה פירוט החמרים מהם עשוי הפיגום, אופן התקנתו, עיגונו במבנה והעומס המרבי לו הוא מיועד.

99א. טפסה בתנאים מיוחדים
(א) מפקח העבודה הראשי, רשאי לאשר חריגה מדרישות פרק זה אם, לדעתו, החומר שממנו עשויה הטפסה, צורתה, מבנה, או חיזוקה מקנים לה את מידת הבטיחות הנאותה.
(ב) האישור כאמור בתקנת משנה (א) יינתן, בכתב, למבצע הבניה, ליצרן הטפסה או ליבואן, לפי הענין.

פרק ז': בניה טרומית

100. חוזק רכיב
     מבצע בניה אחראי לכך שרכיב טרומי יהיה בחוזק ובקשיחות נאותים ובאופן שתובטח שלמותו בעת פריקתו באתר, הרמתו, טלטולו או הרכבתו באתר.
101. התקני תליה
     (א) מבצע בניה אחראי לכך שהתקני התליה המשמשים להרמתו, טלטולו או הרכבתו של רכיב טרומי יהיו כך שמיקומם, חוזקם וצורתם ימנעו נפילת המשא או כשל שלהם.
     (ב) לא יורם רכיב טרומי אלא לאחר שנבדקו התקני התליה שלו ולא נמצא בהם פגם גלוי לעין.
     (ג) משנתגלה פגם, כאמור בתקנת משנה (ב), יסומן הרכיב באופן בולט לעין, ולא יטפלו בו אלא לפי הוראות מתכנן.
102. פריקה ואיחסון
     (א) פריקת הרכיבים הטרומיים באתר ואיחסונם ייעשו במקום ובאופן שיבטיח אותם מפני נפילה או התהפכות.
     (ב) לא תשוחרר קשירת הרכיבים הטרומיים לרכב המוביל אלא לאחר שנבדקה שלמותם והובטחה יציבותם לאחר שחרור הקשירה.
103. הרכבת רכיבים טרומיים
     (א) הרכבת רכיבים טרומיים תיעשה כך שבכל שלב של ההרכבה תובטח יציבות הרכיב הבודד והמבנה כולו.
     (ב) רכיב טרומי ניצב יתמך על ידי תומכות במספר מספיק, בחוזק נאות ובמצב תקין כשקצותיהן מעוגנות כראוי.
     (ג) לא ישוחרר רכיב מתלייתו של אונקל עגורן אלא לאחר שייתמך, כאמור בתקנות משנה
     (ד) התומכות לא יוסרו אלא לאחר שהושלמו כל החיבורים הקבועים של הרכיב הטרומי למבנה הקבע והובטחה יציבותו העצמאית.
104. הרמת רכיב טרומי במזג אויר מסוכן
     לא יורם רכיב טרומי שעה שנושבת רוח העלולה לסכן את המטפלים בו או הנמצאים בסביבתו.
105. התקנים לגידור
     מבצע בניה אחראי לכך שברכיב טרומי שישמש משטח עבודה בעת הקמת המבנה, יימצאו עוגנים או התקנים מתאימים אחרים שיאפשרו התקנת אמצעים למניעת נפילת אדם, כנדרש בתקנות 9 ו-11.

פרק ח': הקמת מבני מתכת

106. תכנון אמצעי בטיחות
     (א) מבצע בניה אחראי לכך שמבנה מתכת שגבהו מעל 6 מטרים יוקם לפי תכנית הרכבה.
     (ב) התכנית כאמור בתקנת משנה (א) תכלול לפחות את אלה:
     (1) פירוט תכנית ביצוע הרצפה או התשתית המיועדים לשאת פיגום או מכונת הרמה.
     (2) תכנון שלבי ביצוע ההקמה.
     (3) איתור הסיכונים בביצוע והאמצעים למניעתם.
     (4) תכנון משטחי העבודה והמעברים לעוסקים בביצוע.
107. כיסוי מפלסי ביניים
     (א) קיימים בתכנון המבנה מפלסי ביניים, הם יכוסו עם הקמתם ברכיבים קבועים או ברצפה זמנית (להלן – הרצפה).
     (ב) הרצפה תהיה מרכיבים בעלי חוזק מתאים, סמוכים זה לזה ומותקנים באופן המונע עיתוק ממקומם.
     (ג) הרצפה תכסה את שטחו של מפלס הביניים אך מותר להשאיר בה פתחים המיועדים להעברת חמרים, להתקנת צנרת או להתקנת ציוד; פתחים אלה יגודרו או יכוסו, כנדרש בתקנה 79.
108. מניעת נפילת אדם
     בהקמת רכיבים של מבנה מתכת אשר אינה נעשית מעל הקרקע, מעל פיגום או מעל רצפת ביניים, יינקטו אמצעי בטיחות למניעת נפילת אדם, כאמור בתקנות 9, 11 או 168.
109. גישה לנקודות העבודה
     בהקמת מבנה מתכת יותקנו אמצעי גישה בטוחים לכל מקומות העבודה, כאמור בתקנה 12 אם אין הדבר אפשרי בנסיבות הענין יותקנו קווי אבטחה מפני נפילה, אליהם תתחבר החגורה או רתמת הבטיחות של העובד באמצעות התקן תפיסה מתאים, כאמור בתקנה 168.
110. מניעת נפילת חפצים
     לצורך ביצוע עבודות בגובה העולה על 2 מטרים יינקטו אמצעים למניעת נפילתם של חפצים או כלים ופגיעתם בעובדים, על ידי שימוש בכלי קיבול מיוחדים, חגורות לנשיאת כלי עבודה או באמצעים נאותים אחרים.

פרק ט': חפירות ועבודת עפר

111. מניעת התמוטטות
     (א) עבודת חפירה או מילוי תבוצע כך שתמנע פגיעה בעובד.
     (ב) מבצע בניה אחראי לכך שלא יתחילו ולא ימשיכו בביצוע חפירה העלולה להפחית מיציבותו של מבנה, מתקן או חלק מהם, בין קבועים ובין ארעיים, אלא אם כן ננקטו אמצעים מתאימים למניעת פגיעה באדם, הן לפני התחלת החפירה והן במהלכה.
112. צדי חפירה או מילוי
     (א) צדי חפירה או מילוי, למעט חפירה או מילוי לפי השיפוע הטבעי של הקרקע שאין עמה סכנת התמוטטות, ושעמקם או גבהם עולה על 1.20 מטרים, יובטחו מפני התמוטטות על ידי דיפון מתאים עשוי עץ, מתכת או חומר אחר בעל חוזק נאות, על ידי מערכת שיגומים או על ידי כלונסאות.
     (ב) אין לקרב לשפת החפירה כלי רכב, מחפר, דחפור, טרקטור או ציוד הנדסי אחר כיוצא באלה, עד כדי ערעור יציבות צדי החפירה או הדיפון, אלא אם כן ננקטו אמצעים למניעת התמוטטות.
     (ג) חומר או אדמה, לפי הענין, שהוצאו תוך כדי חפירה, יוחזקו במרחק המבטיח מפני התמוטטות, המרחק לא יפחת מ- 50 סנטימטרים מדופן החפירה או משפתה.
     (ד) דיפון חפירה שעומקה עולה על 4 מטרים ייעשה לפי תכנית, תכנית הדיפון כאמור תימצא באתר בצמוד לפנקס הכללי כל עת ביצוע עבודת חפירה.
     (ה) אם בעת התקנת דיפון נשקפת סכנה לעובד בשל מפולת, יורד לתוך הבור, החפירה או התעלה תא הגנה שיקנה לעובד הנמצא בו את מידת הבטיחות הדרושה עד להשלמת העבודה.
     (ו) במקום דיפון כאמור בתקנת משנה (א), יכול שישתמשו בתא הגנה מתאים.
113. חפירה על ידי מכונה
     חובת התקנת דיפון או חובת נקיטת אמצעים אחרים למניעת התמוטטות דפנות אינה חלה על חפירה המתבצעת באמצעות מכונה שאינה מצריכה הימצאות אדם בחפירה.
114. אמצעי זהירות מיוחדים
     (א) לפני תחילת ביצוע עבודות חפירה או חיצוב יבדוק מבצע בניה את קיומם האפשרי של קווי חשמל, מים, ביוב, טלפון, גז וכיוצא באלה, ולא יתחיל בחפירה או בחיצוב כאמור אלא לאחר שנקט אמצעי זהירות מיוחדים למניעת פגיעה בעובדים או במיתקנים.
     (ב) מנהל העבודה ינקוט אמצעי זהירות מיוחדים למניעת פגיעה באדם הנמצא בחפירה או בבור מזרם חשמלי, אדים מזיקים, גזים או התפרצות מים.
     (ג) לשם ביצוע עבודה בשעות החשכה או במקום חשוך, תותקן במקום העבודה ובמעברים הסמוכים תאורה נאותה.
     (ד) ליד כל חפירה או בור שקיימת סכנת נפילה לתוכם יוצבו פנסים שאורם אדום.
115. גידור בור, חפירה או מדרון
     (א) בור, חפירה, קיר חצוב או מדרון שלתוכם או לאורך צלעותיהם עלול אדם ליפול מגובה אנכי העולה על 2 מטרים יגודר קרוב ככל האפשר לשפה, באזן יד ובאזן תיכון מתאימים, כמפורט בתקנה 10, בחוזק נאות למניעת נפילה כאמור.
     (ב) אזן יד ואזן תיכון שהותקנו כאמור יהיו במצב תקין כל עוד קיימים החפירה, הבור, המדרון או הקיר החצוב  אך מותר להרחיקם זמנית אם קיים הכרח בכך כדי לאפשר העברת חומר וזאת לפרק הזמן הדרוש לפעולה זו בלבד, תוך נקיטת אמצעים למניעת נפילת אדם או חומרים.
     (ג) בבניה הנדסית, אם אין זה מעשי בנסיבות העניין להתקין אזן יד ואזן תיכון, כנדרש בתקנת משנה (א), יינקטו אמצעים נאותים למניעת נפילת אדם לחפירה, בור, קיר חצוב או מדרון.
116. בטיחות בעבודה בקידוח לכלונס
     לא ייכנס אדם ולא יועסק בתוך קדח לכלונס.
117. עליה וירידה
     (א) הירידה והעליה לבור או חפירה שעומקם עולה על 1.20 מטרים תהיה באמצעות דרך ששיפועה אינו עולה על היחס של 1 אנכי ל-1.5 אופקי, ואולם מותר להתקין מדרגות או סולם.
     (ב) המרחק בין מקום הימצאותו של עובד בחפירה לבין היציאה מהם לא יעלה על 20 מטרים.
118. רוחב תעלות
     תעלה אשר לפי תקנות אלה טעונה בדיפון, תהיה ברוחב מספיק כדי לאפשר התקנת דיפון מתאים וביצוע העבודה לשמה נחפרה התעלה באופן נאות ובטוח.

119. תעלות באדמה חולית
     (א) הדפנות של תעלה באדמה חולית (בתקנה זו – תעלה חולית), יותקנו כשהן עומדות וסמוכות זו לזו, יכסו את שטח צדי התעלה החולית לכל עומקה, יחדרו לעומק מספיק מתחת לקרקעיתה ויבלטו ב-15 סנטימטרים לפחות מעל פני הקרקע הסמוכה.
     (ב) הדפנות משני צדי תעלה חולית ייתמכו על ידי משענות אופקיות לכל אורכה בעמקים וברווחים מתאימים ביניהם, לפי הצורך.
     (ג) המשענות יותקנו בשני צדי התעלה החולית זו מול זו ויחוזקו בחיזוקים ברווחים מתאימים זה מזה, לפי הצורך.
     (ד) החיזוקים יובטחו בפני העתקה או הזזה מקרית ממקומם, וכן יובטחו –
     (1) אם הם חיזוקים מעץ – בכפיסים שיחוברו לחיזוקים ולמשענות אף אם משתמשים לחיזוקם בטריזים.
     (2) אם הם חיזוקי מתכת מתוברגים – בסידור מתאים למניעת נפילתם.
     (ה) לא יונח על החיזוקים ולא יושען עליהם דבר שיש בו לסכן את יציבותם או לגרום להזזתם.
120. מעברים מעל תעלות
     (א) מעל כל תעלה שרחבה עולה על 60 סנטימטרים יותקנו מעברים בטוחים ובמספר מספיק בהתאם לצרכי העבודה.
121. חומר רופף או בולט
     (א) חציבת קיר תבוצע כך שלא ייוצר חומר בולט או רופף שיהיה בו כדי לסכן את העוסקים בחציבת הקיר, הנמצאים בקרבתו או העוברים לידו.
     (ב) משנוצר חומר בולט או רופף, כאמור, הוא יוסר ללא דיחוי ובשיטה בטוחה.
122. ביקורת
     (א) מנהל העבודה יערוך ביקורת בטיחות של חפירה, מילוי, חציבה או דיפון בכל אחד מאלה:
     (1) מדי יום לפני התחלת העבודה.
     (2) אחרי הפסקת עבודה של שבעה ימים ולפני חידושה.
     (3) אחרי הפסקת עבודה בשל גשם או הצפה ולפני חידושה.
     (ב) מנהל העבודה ירשום בפנקס הכללי את תוצאות הבדיקה.
123. עבודה במדרון
     מתבצעת עבודה במדרון או בקרבתו, שבמהלכה או כתוצאה ממנה עלולים להדרדר סלעים או חומרים אחרים, ישתמשו בשיטות עבודה ובכלים מתאימים ויינקטו אמצעים נאותים למניעת פגיעת סלעים, אבנים או חומרים כאמור באדם או ברכוש.
124. יציבות קיר חצוב
     מבצע בניה אחראי לכך שחיצוב קיר יתוכנן ויבוצע כך שתובטח יציבותו על ידי שיפוע יציב או על ידי נקיטת אמצעים מתאימים אחרים להשגת אותה מטרה.
125. בדיקת קיר חצוב והסרת חומר בולט או רופף
     מנהל העבודה יבדוק מדי יום, לפני תחילת העבודה, את יציבותו של קיר החיצוב נמצא בבדיקה חומר בולט או רופף הוא יוסר בדרך בטוחה.
126. איסור הימצאות אדם
     לא יידרש אדם להימצא, לעבור או לעבוד במקום שבו הוא עלול להפגע מחומר רופף או מקיר בלתי יציב.

פרק י': הריסות

127. השגחת מנהל עבודה
     מבצע בניה אחראי שעבודת הריסה תבוצע בהנהלתו הישירה של מנהל עבודה בעל נסיון של שנה אחת לפחות בהריסת מבנים.
128. ביצוע הריסה
     (א) מבצע בניה אחראי לכך שכל עבודת הריסה תתבצע לפי תכנית עבודה מפורטת.
     (ב) תכנית כאמור בתקנת משנה (א) תימצא באתר כל עת ביצוע עבודת ההריסה, בצמוד לפנקס הכללי.
     (ג) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על הריסת מבנה שגבהו אינו עולה על 4 מטרים.
129. ייחוד עבודות לבונה מקצועי
     העבודות המפורטות להלן יבוצעו רק בידי בונה מקצועי:
     (1) הריסת מבנה מפלדה, מבטון או מבטון מזוין.
     (2) הריסת גג, תקרת קמרון, קיר נושא, קיר מגן, עמוד נושא או מדרגות.
     (3) הריסת קיר או עמוד שגבהו עולה על 1.50 מטרים.
130. אמצעי בטיחות
     (א) כל חלקי המבנה העומד להריסה יובטחו מפני התמוטטות בלתי מבוקרת או מקרית וכן יובטח כי פעולת ההריסה תבוצע כך שלא תסכן את העוסקים בהריסה, מבנים סמוכים או חלק מהמבנה שלא נועד להריסה.
     (ב) כל חלקי המבנה העומד להריסה ינותקו ממערכת הזנת זרם חשמלי, הספקת גז, מים וקיטור וכן יינקטו אמצעים נאותים למניעת פגיעה במערכת הביוב שבקרבת מקום ההריסה.
     (ג) עומד להריסה חלק ממבנה, מותר לנתק חלק זה בלבד ממקור הזנת זרם חשמלי, הספקת גז, מים, קיטור וביוב.
     (ד) יינקטו אמצעי בטיחות מיוחדים למניעת פגיעה של התפוצצות, גזים, אבק או אש בעובדים בהריסה.
     (ה) בהריסת מבנה מפלדה או מבטון מזוין יינקטו אמצעי זהירות נאותים למניעת התמוטטות בלתי מבוקרת, פתאומית, התכווצות או שינוי בלתי צפוי אחר.
131. אזהרה
     (א) המקום שבו נעשית פעולת הריסה יגודר בגדר מתאימה ויוצגו בו שלטי אזהרה הנראים לעין, וזאת בנוסף לשלט כאמור בתקנה 7, דרכי הגישה הבטוחות למקום ההריסה יסומנו באופן ברור.
     (ב) אם אין התקנת הגדר כאמור בתקנת משנה (א) אפשרית, בנסיבות הענין, יינקטו אמצעים נאותים אחרים למניעת גישת אדם לאזור הסכנה.
132. הפסקת עבודה
     (א) חלה הפסקה בעבודת ההריסה, יינקטו אמצעים נאותים למניעת התמוטטות החלק הנותר של המבנה.
     (ב) הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על הפסקה שאינו עולה על 48 שעות, ובלבד שלפרק הזמן האמור, כולו, יגודר המקום ויועמד שומר למניעת גישה למקום.

פרק י"א: ביטומן חם

133. התאמת עובדים
     מבצע בניה אחראי לכך כי עבודה תוך שימוש בביטומן חם תיעשה בהשגחתו הישירה של עובד מנוסה ומכל הביטומן יוסק בידי עובד מנוסה.
134. מקום השימוש
     לא יחממו ביטומן אלא במרחק של 6 מטרים לפחות ממקום שבו מצויים חמרים דליקים; אם אין תנאי המקום מאפשרים קיום מרחק כאמור, תותקן מחיצה מחומר בלתי דליק שתפריד בין החומרים הדליקים לבין האש כשהמרחק בין האש ובין החומרים הדליקים לא יפחת מ-2 מטרים.
135. מכל החימום
     (א) מבצע בניה אחראי לכך שהמכל לחימום ביטומן יהיה תקין ומבנהו וחזקו יתאימו למטרה שלה הוא מיועד.
     (ב) המכל לחימום ביטומן יועמד על בסיס אופקי מתכתי איתן ויציב ולא ימולא עד שפתו העליונה יושאר רווח מספיק למניעת גלישה של ביטומן שלא יפחת מ- 15 סנטימטרים משפתו העליונה של המכל.
136. מניעת התפשטות אש
     יינקטו אמצעים נאותים למניעת התפשטות אש בשעת חימום ביטומן, כתוצאה מהתלקחות מקרית או השפעת רוח.
137. אמצעי כיבוי
     (א) בקרבת מקום חימום ביטומן תימצא כמות מספקת של חול, אתים, מחבטים או מטפי כיבוי אש מתאימים.
     (ב) אין להשתמש במים לכיבוי שריפת ביטומן.
138. כלי קיבול
     (א) כלי הקיבול להעברת ביטומן יהיו מאיכות טובה, במצב תקין ומתאימים למטרתם.
     (ב) כלי הקיבול ימולאו לכל היותר עד כדי שלושת רבעי תכולתם.

פרק י"ב: עבודות גג

139. אמצעים למניעת נפילה
     קיימת סכנה של נפילת אדם מגג מחמת השיפוע, טיב השטח או מזג האויר, לא יועסק עליו אדם אלא אם כן ננקטו אמצעים נאותים למניעת נפילתו מהגג.
140. שמירת דינים לגבי גג שביר, חלקלק או תלול
     הוראות פרק זה אינן באות לגרוע מן האמור בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), התשמ"ו-1986.

פרק י"ג: מכונות

141. חלק מסוכן של מכונה
     מבצע בניה אחראי לכך שכל חלק מסוכן של מניע ראשון, כל ממסרת וכל חלק מסוכן אחר של מכונה יהיו גדורים לבטח, אלא אם כן נבנו או הם נמצאים במצב שיש בו אותה מידת בטיחות לכל אדם המועסק או הנמצא במקום, כאילו גודרו לבטח.
142. התקני בטיחות אוטומטיים
     חלק מסוכן במכונה שמחמת מהות הפעולה בו אין להשיג את בטיחותו באמצעות מגן קבוע, יראו כאילו נתקיימו לגביו דרישות תקנה 141 אם הותקן במכונה התקן המונע באופן אוטומטי את המפעיל מלבוא במגע עם אותו החלק.

143. מבנה הגידורים וקיומם
     כל גידור או התקן בטיחות אחר שהותקנו בהתאם לתקנות 141 ו- 142 יקוימו ויוחזקו במקומם כל עוד החלקים הטעונים גידור או התקן בטיחות אחר נמצאים בתנועה או בשימוש.

פרק י"ד: מגדל הרמה

144. מבנה וקיום
     מבצע בניה אחראי לכך שמגדל ההרמה על כל חלקיו יהיה ממבנה טוב, מחומר מתאים, כל חלקיו יותאמו, יחוזקו זה לזה כהלכה ויקויים כראוי (בפרק זה – המגדל).
145. סימן זיהוי
     מבצע הבניה אחראי לכך שהכננת של המגדל תסומן בסימן או מספר זיהוי מתאים ובר-קימא.
146. הצבה
     המגדל יוצב באופן אנכי, על בסיס איתן, למניעת שקיעתו או התהפכותו.
147. 147. עיגון
     (א) זקפי המגדל יעוגנו בצורה איתנה למבנה או לגוף יציב אחר שיקנה לו אותה מידת יציבות כאילו חובר למבנה.
     (ב) העוגנים, כאמור בתקנת משנה (א), יהיו במרחקים אנכיים שלא יעלו על 3 מטרים זה מזה; אם גובה מגדל ההרמה עולה על 30 מטרים, לא יעלה המרחק האנכי בין העוגנים על 2 מטרים.
     (ג) זקפי המגדל יחוברו ביניהם על ידי אבזרים מתאימים כך שיהוו יחד מבנה קשיח אחד.
148. פס עליון והרמה מרבית
     (א) הפס העליון של המגדל ימצא בגובה שיבטיח מרחק פנוי של 1.5 מטרים לפחות בינו לבין נקודת התליה של המשטח או המכל על הכבל, בהימצאם במפלס העבודה הגבוה ביותר.
     (ב) המשטח או המכל יורמו לכל היותר לגובה המבטיח מרחק כאמור בתקנת משנה (א).
149. אמצעי התראה
     מבצע בניה אחראי לכך שיותקן אמצעי התראה מתאים שיופעל בהגיע המשטח או המכל למצב כאמור בתקנה 148.
150. כבל הכננת
     (א) כבל כננת המגדל יהיה במצב טוב, בעל מבנה וקוטר מתאימים לתוף הכננת ולגלגלות ויקויים כראוי.
     (ב) קצה הכבל המלופף על תוף הכננת יהיה מחובר היטב לתוף ואורכו יהיה כזה ששני ליפופים של הכבל לפחות ישארו תמיד על התוף בכל מצב אפשרי של הפעלת הכננת.
     (ג) המשטח או מכל ההרמה יחוברו כראוי אל קצה כבל ההרמה.
151. בדיקה בידי בודק מוסמך
     (א) מבצע בניה אחראי לכך שמערכת ההרמה הכוללת את הכננת, הכבל והתקני הבטחון ייבדקו בידי בודק מוסמך כאמור בסימן ז' של פרק ג' לפקודה.
     (ב) תסקיר הבדיקה יימצא באתר הבניה בצמוד לפנקס הכללי.
152. בדיקה בידי מנהל העבודה
     (א) מנהל העבודה יבדוק את יציבותו ותקינותו של המגדל ואם קוימו לגביו הוראות פרק זה.
     (ב) הבדיקה לפי תקנת משנה (א) תיערך עם התקנת המגדל, לפני התחלת השימוש, ולאחר מכן
     (1) לאחר שינוי במבנהו או הגבהתו.
     (2) אחת לשבע ימים לפחות.
     (ג) תוצאות הבדיקה יירשמו בפנקס הכללי.
153. אישור שימוש
     מגדל שנבדק לפי תקנות 151 ו-152 ונתגלה בו פגם שיש בו סכנה, לא יופעל ולא ישתמשו בו כל עוד לא תוקן הפגם כאמור.
154. מניעת גישה
     יינקטו אמצעים נאותים למניעת גישתו של אדם אל מתחת למשא המורם במגדל ואל גלגל ההטיה של כבל ההרמה שלו.
155. הפעלה
     (א) לא יפעיל אדם את הכננת של המגדל אלא אם כן מינהו לכך מנהל העבודה והוא הדריכו לבצע עבודה זו.
     (ב) שמו ומענו של האדם שנתמנה כאמור בתקנת משנה (א) יירשמו בפנקס הכללי.
156. עומס יתר
     (א) לא יורם ולא יורד במגדל עומס העולה על עומס העבודה הבטוח שקבעו היצרן או הבודק המוסמך בתסקיר כאמור בתקנה 151.
     (ב) עומס העבודה הבטוח יסומן באופן ברור ובולט לעין על המגדל.

157. אבטחה בפני ירידה מקרית
     המשטח או המכל להרמת חמרים יובטחו בהיותם מורמים לצורך פריקה או העמסת מטען מפני ירידה מקרית, בנוסף לבלם, גם על ידי התקן בטחון מתאים או אמצעי מכני מתאים אחר לבלימת תוף הכננת.

158. אבטחת מטען

לא יורם ולא יורד מטען אלא אם כן הוא מאובטח למניעת נפילתו או נפילת חלק ממנו.

159. הרמת חומר בתפזורת

לא יורם ולא יורד חומר בתפזורת או ביחידות רבוגות אלא בעגלה מתאימה בעלת דפנות יציבים, אשר תעמוד על משטח ההרמה כשהיא מובטחת מפני תזוזה מקרית או נפילה.

160. מטען בולט

יינקטו אמצעים נאותים למניעת מגע בין המטען בעת הרמתו או הורדתו, לבין חלק כלשהו של מבנה או של המגדל עצמו.

161. איסור המצאות או הרמת אדם

(א) לא יורם ולא יורד אדם באמצעות המגדל.

(ב) לא יימצא אדם על משטח ההרמה של המגדל או במכל.

162. משטח גישה

אם אי אפשר לבצע פריקה או העמסת חמרים בבטחון תוך עמידה על המבנה, יותקנו משטחי גישה מתאימים ובמספר הדרוש לביצוע הפעולות האמורות משטחים כאמור יותקנו ויקוימו כאמור בתקנה 8 ויגודרו כאמור בתקנה 9.

פרק ט"ו: חשמל

163. מבנה וקיום

(א) מבצע בניה אחראי לכך שכל ציוד, אבזרים ומיתקנים חשמליים הנמצאים או המותקנים באתר יתאימו לדרישות חוק החשמל, התשי"ד-1954, והתקנות שהותקנו לפיו, תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), התשמ"ו-1986, ולתקנים הישראליים שענינם חשמל כמשמעותם בחוק התקנים, התשי"ג-1953.

(ב) כל הציוד והמיתקנים שפורטו בתקנת משנה (א), יוחזקו תקינים במהלך כל העבודה באתר.

164. עבודה בקרבת קווי חשמל

(א) לא תבוצע כל עבודה באתר במרחק קטן מ-3.25 מטרים מתילים של קווי חשמל במתח עד 33,000 וולט, או במרחק קטן מ- 5 מטרים מתילים של קווי חשמל במתח העולה על 33,000 וולט, אלא בתנאים האמורים בתקנת משנה (ב).

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אם מתבצעת העבודה במרחקים קטנים מן האמור בה, יש לנקוט צעדים אלה:

(1) העבודה לא תבוצע אלא אם כן הקווים מנותקים ממקור אספקת המתח.

(2) אם הדרישה לפי פסקה (1) אינה מעשית בנסיבות הענין יינקטו אמצעים מיוחדים כגון התקנת מחיצות או גדרות למניעת מגע ישיראו בלתי ישיר של אדם בתילים של קווי חשמל הנמצאים תחת מתח בעת התקנה או פירוק של מחיצות או גדרות כאמור יהיו הקווים החשמליים מנותקים ממקור אספקת המתח.

(ג) עבודה או תנועה בקרבת קווי חשמל תתבצע כך שתימנע כל נגיעה בתילי החשמל או העמודים לרבות ציודם, יסודותיהם או עוגניהם, או התקרבות יתר אליהם.

(ד) לא ישונו פני הקרקע בקרבת עמודי החשמל, יסודותיהם, עוגניהם או מתחת לתילי החשמל אלא אם כן אושר הדבר בכתב בידי חברת החשמל לישראל בע"מ אישור כאמור ימצא באתר בצמוד לפנקס הכללי.

165. כבלי חשמל

(א) כבלים או פתילי חשמל המונחים על פני הקרקע יוגנו באמצעי הגנה נאותים במקומות בהם עלול לעבור עליהם רכב או ציוד מכני הנדסי או במקומות בהם קיימת סכנה של פגיעה בהם, ולא יהוו מכשול.

(ב) לא יונח כבל או פתיל חשמלי בתוך שלולית מים או נוזלים אחרים.

פרק ט"ז: הוראות בטיחות שונות

166. תכנית ארגון בטיחותי של האתר
     (א) מבצע בניה אחראי לכך שלפי דרישת מפקח עבודה תוכן תכנית ארגון בטיחותי של האתר לפי הנחיות של מפקח העבודה הראשי.
     (ב) תכנית כאמור בתקנת משנה (א) תימצא בצמוד לפנקס הכללי.
     (ג) מנהל העבודה אחראי לכך שהעבודה באתר תתבצע על פי התכנית האמורה.
167. בור סיד
     (א) בור המכיל סיד יכוסה במכסה מתאים או יותקנו סביבו אזן יד, אזן תיכון ולוחות רגליים למניעת נפילת אדם לבור אזן היד, האזן התיכון ולוחות הרגליים יהיו בהתאם לתקנות 10 ו-11, ומדידת גובהם יהיה משפת הבור.
     (ב) במקום המעקה, האזן התיכון ולוחות הרגליים מותר להתקין מכסה כאמור בתקנה 79(2).
     (ג) אמצעי הגנה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יותקנו כך שאפשר יהיה להרחיק חלק מהם, זמנית, להכנסת סיד או הוצאתו, וזאת רק לפרק הזמן הדרוש לביצוע הפעולות האמורות.
168. אמצעי בטיחות מיוחדים למניעת נפילת אדם
     מחייבות תקנות אלה התקנת אמצעי בטיחות למניעת נפילת אדם לעומק העולה על 2 מטרים ואין זה מעשי בנסיבות הענין לעשות כן יותקנו רשתות או יריעות מתוחות או יסופקו חגורות בטיחות אשר ימנעו נפילה חופשית לעומק העולה על 1.3 מטרים או רתמות בטיחות.
169. איסור הימצאות אדם מתחת למשא מורם
     לא יימצא אדם מתחת למשא מורם אלא אם כן נסיבות המקרה מחייבות זאת, ואף זאת לפרק הזמן הקצר ביותר ההכרחי לשם ביצוע אותה העבודה, ותוך נקיטת אמצעי הבטיחות הנאותים.
170. הבטחת משא
     לא יורם משא אלא אם כן הובטח מפני נפילתו או נפילת חלק ממנו.
171. הרמה אנכית של משא ומניעת טלטולו
     הרמת משא על ידי עגורן או אמצעי הרמה אחר תיעשה באופן אנכי בלבד ויינקטו האמצעים הדרושים למניעת טלטולו על ידי חבלי כיוון או אמצעים נאותים אחרים.
172. הרמת מטען באמצעות גלגלת
     (א) התקן הרמה לרבות הגלגלת, השלוחה, התקני העגינה וחבל או כבל ההרמה יהיו מאיכות טובה, מחומר מתאים ובמצב טוב.
     (ב) השלוחה תעוגן כראוי אל המבנה או אל משקל נגדי מתאים באופן שתמנע השתחררותו או התמוטטותו של התקן ההרמה.

(ג) הגלגלת תחובר אל השלוחה באופן איתן למניעת השתחררותה ולא ישתמשו לכך בחוטי מתכת שזורים.
(ד) התקן ההרמה ייבדק בידי מנהל העבודה עם התקנתו ולפני התחלת השימוש בו, תוצאות הבדיקה יירשמו בפנקס הכללי.

173. מיפרט התקן הרמה ממוכן
     (א) מבצע בניה אחראי לכך שבאתר בו נמצא או מופעל התקן הרמה ממוכן יימצא מפרט מאת היצרן או לפי תכנון, אשר יכלול פרטים על עיגונו של ההתקן למבנה או הצבתו הבטוחה.
     (ב) המפרט כאמור בתקנת משנה (א) יוצמד לפנקס הכללי.
174. הצבת התקן הרמה ממוכן
     (א) התקן הרמה ממוכן יוצב או יעוגן על פי המפרט או התכנית שהוכנו לפי תקנה 173.
     (ב) אמצעי העיגון, ההצבה או התמיכה יוחזקו תקינים כל עוד מוצב ההתקן במקום השימוש בו.
     (ג) ההתקן יוצב כך שבעת הרמתו לא יתפס המשא במבנה או בגוף אחר כלשהו.
175. העמסת יתר על משטחי עבודה
     לא יועמס משטח עבודה מעל לעומס השימושי לו הוא תוכנן, אלא אם כן חוזק או נתמך בתמיכות נוספות ובאופן שיוכל לשאת את העומס הנוסף.
176. מעלית להסעת עובדים
     מבצע בניה אחראי לכך שבמבנה שגבהו עולה על 25 מטרים תותקן מעלית שירות להסעת עובדים.
177. השלכת חומרים וכלים
     (א) לא יושלכו חומרים או כלי עבודה מגובה העולה על 2 מטרים אלא יורדו בזהירות.
     (ב) תקנת משנה (א) לא תחול כאשר ההשלכה נעשית בתוך שוקת או מוביל סגורים, ומקום השפיכה מגודר למניעת גישת אדם.
178. מניעת נפילת חפצים
     לביצוע עבודות בגובה העולה על 2 מטרים יינקטו אמצעים למניעת נפילתם של חפצים או כלים ופגיעתם בעובדים, על ידי שימוש בכלי קיבול מיוחדים, חגורות לנשיאת כלי עבודה או באמצעים אחרים.
179. התקנת מחיצה
     יש למנוע הימצאות אדם מתחת או מעל למקום בו עובד אדם אחר, אלא אם כן בין שני המקומות הותקנה מחיצה למניעת פגיעה מגוף נופל.
180. ציוד וכלי עבודה
     (א) הציוד וכלי העבודה שמשתמשים בהם לביצוע העבודה או הנמצאים באתר יהיו במצב טוב ותקין, ללא פגמים או ליקויים העלולים לגרום לסיכון המשתמש בהם או למצוי בסביבה, ולא ישתמשו בציוד ובכלי עבודה אלא למטרה שלה הם מיועדים.
     (ב) מבצע בניה יספק ציוד וכלים מאיכות טובה לביצוע העבודה, במצב טוב ותקין, ללא פגמים או ליקויים.
181. אחסון חומרים
     החומרים, הכלים, הציוד, תבניות לבניה מתועשת, רכיבים לבניה טרומית וכיוצא באלה יאוחסנו באופן יציב ומסודר כך שתימנע אפשרות התמוטטותם.
182. יציבות קיר
     קיר העלול להתמוטט או ליפול, כולו או חלקו, ייתמך באופן נאות להבטחת יציבותו.
183. מניעת דליקה
     (א) יינקטו אמצעים נאותים למניעת התלקחות של חומרים דליקים ואחרים.
     (ב) מצויים באתר חומרים דליקים, חומרים אחרים העלולים להתלקח או מתבצעות בו עבודות המחייבות הדלקת אש או קיום תהליך בעירה, יינקטו אמצעים נאותים למניעת התפשטות הבעירה כתוצאה מהתלקחות מקרית או השפעת רוח, ויימצאו במקום אמצעים נאותים ומספיקים לכיבויה.
184. מחסה מפני מזג אויר
     (א) מבצע בניה אחראי לכך, כי יותקן באתר מקום מחסה מתאים לעובדים מפני גשם, אלא אם כן המבנה המוקם עצמו יכול לשמש למטרה זו.
     (ב) מבצע בניה אחראי לכך כי תותקן הגנה לעובדים מפני קרני שמש, ככל שהדבר מעשי בנסיבות העניין.
185. תאורה
     (א) במקום בו נמצא או עובר אדם ואין בו תאורה טבעית מספקת, יתקין מבצע הבניה תאורה מלאכותית מתאימה בעלת עצמת אור מספקת.
     (ב) משהותקנה תאורה מלאכותית, כאמור בתקנת משנה (א), היא תוחזק במצב תקין כל זמן שהעבודה במקום נמשכת.
186. עזרה ראשונה
     (א) מבצע בניה אחראי לכך שבכל אתר יותקן ויקויים ארגז לעזרה ראשונה אשר יצויד כראוי.
     (ב) הארגז יהיה ממוקם כך שהגישה אליו תהיה נוחה ולא יוחזק בו דבר זולת חומרים וכלים לעזרה ראשונה.
187. ממונה על ארגז עזרה ראשונה
     (א) מבצע בניה ימנה אחראי על ארגז לעזרה ראשונה (להלן – הממונה), והוא יהיה מצוי במקום כל שעות העבודה באתר שבו עובדים יותר מ-50 איש, על הממונה להיות מאומן במתן עזרה ראשונה.
     (ב) הודעה בדבר שמו של הממונה תוצג במקום בולט לעין באתר.
     (ג) שמו של הממונה יירשם בפנקס הכללי.
188. לבוש ונעליים
     לא יועסק אדם ולא יעבוד בבניין אלא אם כן הוא לבוש חולצה או בגד מתאים להגנת עור גופו ונועל נעליים גבוהות בעלות גפה מעור או חומר מתאים אחר וסוליה מעור, גומי או חומר קשיח אחר, למניעת חדירת מסמרים או עצמים חדים.

מאמר זה נכתב על ידי אשר אסבן – יועץ הנדסי, חוקר תאונות ומומחה בטיחות

ככל שתינתן תשומת לב רבה יותר להכשרה והדרכת עובדי בניין כך קטנים הסיכויים לתאונות, לנזק בציוד ורכוש, וחשוב יותר – לנפגעים בגוף ונפש.
בעוד שבמקומות עבודה קבועים, כמו מפעלים שיום אחרי יום ושנה אחר שנה נשארים באותו מבנה, עם אותה סביבת עבודה מוכרת לעובד (ומתוקף כך גם ערנותו מופנית לסיכונים ידועים ומוכרים) – כך אתרי בנייה הם סביבת עבודה דינמית המשתנה מיום ליום לעיתים אפילו משעה לשעה.
מערכת הסיכונים באתר בנייה היא, כאמור, דינמית ומתעצמת וקיימים שני סוגי סיכונים עיקריים:

• סיכונים "רגילים" כמו עבודה בגובה, יציקות בטון, עבודות מנוף וכדומה

• סיכונים "מוגברים" הנובעים מביצוע שתי עבודות בעלות סיכון "רגיל", כאשר השילוב של שתיהן מעלה את רמת הסיכון, לסיכון "מוגבר"

לאור כל אלה עולה חשיבות ההכשרה וההדרכה לעובדי בניין, ובעיקר הצורך בקיום הדרכות בטיחות וריענון כללים, שיש לערוך אותם באופן תדיר ולעיתים תכופות יותר מאשר במקום עבודה קבוע ורגיל.
לעיתים, יש לקיים ריענון בטיחות בכל יום לאור השינויים המהירים באתר בנייה מסויים או שינוי בתפקיד המוטל על העובד. 

ב"תקנות ארגון הפיקוח (הדרכה ומסירת מידע)" נדרש:

• כל עובד ביומו הראשון בעבודה יקבל הדרכת בטיחות כללית.
• כל עובד יקבל בכתב ביומו הראשון בעבודה – בשפה המובנת לו – תמצית מידע בדבר הסיכונים  הקיימים בעמדת עבודתו, ויחזור ויקבל הדרכה נוספת לפחות פעם בשנה.
• מעבר להדרכות הבטיחות הסטנדרטיות, במידה ועובד צריך לעבוד בגובה למשל, הוא יקבל בנוסף הדרכת בטיחות לעבודה בגובה.
  הדרכת בטיחות עבודה בגובה, לדוגמא, נדרשת עפ"י החוק פעם בשנתיים.

אולם אין הדרכת בטיחות בגובה באתר בנייה דומה להדרכת בטיחות בגובה במפעל.
מכאן גם עולה החשיבות של מתן הדרכת בטיחות מתאימה עם כל שינוי באתר הבנייה.

צריך לזכור, אתר בנייה עשוי להפוך תוך חודשים מבור עמוק באדמה למבנה בגובה כמה עשרות מטרים, ובהתאמה, משתנים סוגי הסיכונים ועוצמתם.
לכן, מומלץ מאד שכל עובד יקבל הדרכת בטיחות מיד עם תחילת עבודתו באתר חדש גם אם חודש לפני כן קיבל הדרכת בטיחות באתר בנייה אחר.
העובד חייב להיות מודע לסיכונים בסביבת עבודתו הנוכחית! 

מאמר זה נכתב על ידי אשר אסבן – יועץ הנדסי, חוקר תאונות ומומחה בטיחות

בהמשך לעדכונים ולמאמרים אותם אני שולח אליכם מעת לעת, להלן מספר טיפים והמלצות חשובים:

1. פוליסת ביטוח – יש לשים לב למספר סעיפים שהתעלמות מהם עלולה לגרום לכם לנזקים ולאי נעימויות:
   
   1.1. יש לקרוא היטב את כל ההחרגות בפוליסה (כגון: ביטול הכיסוי ברגע שאין מנהל עבודה באתר או החרגות דומות) ולהקפיד כי החרגות בלתי סבירות תמחקנה.
   1.2. יש לשים לב לסכומי ההשתתפויות העצמיות הכלולים בפוליסה (הסכום הוכפל ואף שולש בתקופה האחרונה), יש לוודא האם באירוע מסוים תדרשו לשלם השתתפות עצמית אחת, שתיים או שלוש.
   1.3. יש לשים לב כי גם אם אתם אינכם מזמיני הפוליסה, חשוב ששמכם המלא יופיע בשורה הראשונה של "המבוטח הראשי" ולא בשורה השנייה של "מבוטחים נוספים".
   1.4. עליכם לוודא שיש בהסכמים שלכם עם קבלני המשנה סעיף שמאפשר לכם לגבות את סכומי ההשתתפות העצמית שיוטלו עליכם בגין תאונות שקבלן המשנה אשם בהן.
   1.5. עליכם לערוך דיון רציני ולחשוב על כל המשמעויות הכרוכות בנושא של גביית "אחוזון" מקבלן המשנה עבור הכנסתו לפוליסת העבודות הקבלניות.
   1.6. עליכם לוודא כי הפוליסות אותן אתם מקבלים, כתובות בעברית ולא באנגלית.
   1.7 למרות חוסר הנוחות ואי הנעימות, אני ממליץ שתבדקו באופן עצמאי את הפוליסות שלכם (גם אם סוכן הביטוח מלווה אתכם כבר שנים רבות), אני נתקל כמעט מדי שבוע בפוליסות ביטוח מיושנות, מקפחות ולא מקצועיות.
   
   
2. בתקופה האחרונה מתפתח "טרנד" חדש ולפיו יש משרדי עורכי דין שכל יום בבוקר נכנסים לאתר של משרד העבודה, מבררים מי קיבל צווי בטיחות ומיד שולחים אליו הצעה לטפל לו בצו הבטיחות ולבטל אותו.
   קשה מאוד לבטל צו בטיחות שכבר ניתן משום שתחילת המאבק בצו בטיחות חייבת להתבצע כבר בשלב קבלת "דו"ח הביקור", לכל מי שמציע לכם שירותים של "ביטול צווים" תגיבו בכך שאתם מוכנים לשלם תוספת לסכום שהוא מבקש, אבל רק לאחר ביטול הצו.

3. במסגרת ניסיונו של משרד העבודה ל"ייעל" את נושא הצווים והעיצומים הכספיים, יש מפקחי העבודה שמקליטים ומצלמים כל ביקורת שלהם באתר בנייה.
   אני ממליץ שגם אתם תקליטו ותצלמו את מהלך הביקור על מנת שלא תסתמכו רק על תוצרי החקירה של מפקחי העבודה.
   אבהיר שוב כי יש חשיבות עצומה לטיפול באכיפה הבררנית והלא חוקית לעניות דעתי, של משרד העבודה, כבר משלב קבלת "דו"ח הביקור" מבלי להמתין לקבלת "צו בטיחות".
   
   
4. בכל "צו בטיחות" שתקבלו תבקשו לקבל את קובץ הקול והתמלול של ההקלטה שביצע מפקח העבודה, להזכירכם כי מדובר בראייה שאתם חייבים לקבל אותה.
   
   
5. נא להקפיד שהנכם מוסרים מידע ומסמכים אך ורק לחוקרים מטעם המבטחת שלכם ולא לאף גורם אחר, עליכם לדרוש מכל חוקר מכתב מינוי מודפס מחברת הביטוח ומסוכן הביטוח שלכם. במידה והינכם מעורבים בחקירה פלילית (בתאונה) תחשבו טוב על משמעות שתוף הפעולה שלכם עם חברת הביטוח וחוקריה, להבנתי בשלב מסוים יש ביניכם ניגוד אינטרסים.
   למיטב הבנתי, חוקר ביטוח לא יכול לחקור מעורבים בחקירה פלילית בכלל, ועם מי שהוזהר על "חקירה באזהרה" בפרט (עלול להגיע ל"שיבוש" ו"הטרדת עד"). חובה להיוועץ עם מומחה בתחום לפני כל קבלת החלטה.

אשמח להמשיך לעמוד לשירותכם בעצה ובהכוונה, 24/7

בברכה, אשר אסבן

מאמר זה נכתב על ידי אשר אסבן – יועץ הנדסי, חוקר תאונות ומומחה בטיחות

לנושא הבטיחות יש משמעות נרחבת בענף הבנייה, תאונות גורמות להפסדים כספיים לעיכוב בלוחות הזמנים, לאווירה עכורה בחברה, לבעיות ביטוחיות, לבעיות פליליות ועוד.
תאונות לא מתרחשות רק בגלל הקבלנים והספקים האחרים, תאונות מתרחשות גם בגלל התנהלות הארגון שלכם עצמו (ממנהליו ועד לאחרון העובדים), שמאפשרת את קיומה של אוירה לא בטיחותית באתר הבנייה.
הארגון שלכם חייב, קודם כל לגרום לחלחול תודעת הבטיחות בעיקר אצלו פנימה (לאו דווקא באמצעות כפייתה על קבלני המשנה).
אנו ממליצים כי הארגון יפרסם את מדיניות הבטיחות המצורפת ויוודא כי היא מובנת ומיושמת בכל הדרגים ובכל מחלקות הארגון.
מנהלי הארגון חייבים לוודא כי המדיניות הזו מקובלת על ידי כל עובדיהם ומיושמת בשטח תוך שילוב קבלני המשנה והספקים השונים העובדים עבור הארגון.
שילוב מקצועי של התנהלות בטיחותית בין הארגון לבין קבלני המשנה שלו וספקיו השונים, יעלה את רמת הבטיחות בפרויקט ויצמצם את התרחשותן של תאונות עבודה.
להלן נוסח מומלץ ל"מדיניות בנושא הבטיחות" עליה אנו ממליצים ללקוחותינו.

מדיניות הבטיחות

החברה מחויבת לעמוד באחריותה בנושאי בטיחות, בריאות והגנת הסביבה הנוגעים לקבלנים, שירותי קבלנות ועובדי קבלן, למטרה זו החברה :

• תספק סביבת עבודה בטוחה וגיהותית בכל אתרי החברה.
• תבטיח מידע והדרכה ייעודיים לקבלנים ועובדי הקבלן על מנת לאפשר להם לעבוד בבטיחות, בבריאות ותוך שמירה והגנה על הסביבה.
• תקיים דרישות והוראות חוקיות בנושאי בטיחות ובריאות בכל הנוגע לקבלנים, עבודות קבלניות ועובדי קבלן.
• תקיים תקשורת נאותה עם הקבלנים ועובדיהם בכל הנוגע לדרישות וציפיות החברה בנושאי בטיחות ובריאות ובעבודות המבוצעות עבורה.

עבודה בצורה בטיחותית היא תנאי לכל ביצוע עבודה עבור החברה.
הקבלנים אחראים לכל ביצועי הבטיחות והבריאות של עובדיהם המועסקים באתרי החברה.
עובדי הקבלן חייבים לקבל אחריות לבריאותם ובטיחותם האישית.
מדיניות זו תקפה וישימה לכל הקבלנים, נותני שירותי קבלנות, ועובדי קבלן העובדים באתרי החברה.

אחריות החברה ונציגיה

מבלי לגרוע מכל אחריות לבטיחות על-פי כל דין, האחריות העיקרית של החברה ונציגיה מפורטת להלן :

• להטמיע את דרישות הבטיחות בהסכם עם הקבלן תוך התייחסות למדיניות הבטיחות של החברה. 
• להגדיר את הפרקים והסעיפים הרלוונטיים לקבלן בהסכם ההתקשרות עם הקבלן.
• להנפיק אישורים ולפתור בעיות בכפוף למדיניות החברה.

על נציגי החברה להדגיש כי מדיניות הבטיחות שלהם :

• ישימה להסכמי התקשרותה עם קבלנים בכל תחום.
• ישימה לכל אתרי החברה.
• מציגה גישה כוללת לבטיחות.
• מכוונת להעמקת הדרישות ככל שהסיכונים מתגברים.

מדריך למגוון עבודות מהדורה נסיונית

על נציגי החברה להדגיש בפני הקבלן את אחריותו, ככל שהם ישימים לפעילותו, לנושאים הבאים:

• הבטחת הבטיחות בכל פעילויות הקבלן ובטיחות כל עובדיו.

• ביצוע תכנית בטיחות.

• ביצוע ביקורת בטיחות.

• להבטיח כי עובדי הקבלן מצייתים ומקיימים את הוראות תכנית הבטיחות.

• למנות מנהל בטיחות בעל כישורים מתאימים.

• לקיים הכשרה והדרכת בטיחות נאותים.

• העברה של תפקידים ואחריות זו לקבלני המשנה שלו.

מאמר זה נכתב על ידי אשר אסבן – יועץ הנדסי, חוקר תאונות ומומחה בטיחות

בתקופה האחרונה עדים אנו לתאונות עבודה המתרחשות באתרי הבניה השונים אשר הביאו לפציעות ואף למוות של פועלים. 

תאונות עבודה באתרי הבנייה עשויות להתרחש על רקע עבירות והפרות של דיני הבטיחות בעבודה.

לרוב, "הקודקודים" של חברות הבניה כדוגמת: המנכ"ל וכיוצ"ב לא מודעים לאחריות הפלילית שהם נושאים וחושבים שהאחריות הזו נעצרת בבעלי התפקידים ברמות הנמוכות.  

הנחה זאת הינה שגויה ולא עומדת במבחן המציאות.

כפי שניתן לראות, הלכה למעשה בפסיקת בית משפט השלום ברחובות (במסגרת ת"פ 18351-08-14) אשר הרשיע בחודש ינואר אשתקד, שלושה בעלי תפקידים (מנהל חברה, מנהל פרויקט, וראש צוות עובדים), בפרויקט בנייה בגדרה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, בתאונת עבודה שבה מצא את מותו עקב נפילה מגובה במהלך עבודות יציקה פועל באתר. 

יש לציין, כי נושאי משרה ומנהלים בחברה עשויים לשאת באחריות פלילית ולעמוד לדין גם 

במקרים בהם עבירות / הפרות של דיני הבטיחות בעבודה לא הובילו לפגיעה בגוף או בנפש אלא אותרו על ידי מפקחי משרד העבודה והרווחה בטרם התרחשה תאונה.

אחריות פלילית של מנהלים ונושא משרה בטיחות בעבודה– אימתי?

חשוב להדגיש כי בדומה לחיקוקים דומים גם בפקודת הבטיחות בעבודה ובתקנות הבטיחות בעבודה, קיים סעיף "אחריות מנהלים" ונושאי משרה, שניתן באמצעותו להעמיד לדין מי שהיה מנהל בחברה או תאגיד, אשר הפרו את פקודת הבטיחות בעבודה והתקנות מכוחה – ולייחס לו אחריות פלילית אישית למעשה. 

כך קובעת לשונו של סעיף 222 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970, כי במקרה של הפרת הוראות הפקודה ניתן לייחס את האחריות גם למנהל שותף ואף ל – "פקידים אחראים" בחברה.

חשיפה פלילית של מנהלים ונושאי משרה

פקודת הבטיחות בעבודה מאפשרת להעמיד לדין ולהרשיע נושאי משרה ומנהלים בחברת בניה, אלא אם יוכיחו שני תנאים מצטברים:

1. העבירה נעברה שלא בידיעתם.
2. הם נקטו באמצעים סבירים בכדי למנוע אותה.

זאת אומרת, כאשר התרחשה תאונת עבודה על רקע הפרה של דיני הבטיחות בעבודה, נושאי משרה עלולים למצוא את עצמם חשופים לכתב אישום פלילי, זאת משום שמתוקף מעמדם ותפקידם הם אחראים על שלומם ובטיחותם של העובדים, ועל פעילותה של החברה בהתאם לנוהלי ודיני הבטיחות.

הטלת אחריות על נושאי משרה בגין תאונות עבודה נובעת מהרצון להרתיע מחד מעסיקים ומנהלים, ומאידך לעודד אותם לפעול ולהשקיע משאבים במטרה למנוע עבירות והפרות של דיני הבטיחות בעבודה, והכל ל מנת לצמצם את היקף תאונות העבודה במשק.

כך נקבע לא אחת בפסקי הדין כי:  "דיני הבטיחות מטילים על גורמים שונים – ביניהם המעסיק ומבצע העבודה – את האחריות לדאוג שמקום העבודה, ובכלל זה כלי העבודה ואופן ביצוע העבודה, יהיה בטוח לוודא שכלל העובדים יהיו מודעים להוראות הבטיחות ולפקח על ביצוע הוראות אלו" (ת"פ 19432-07-15).

חשוב להדגיש, כי בניגוד להליך  פלילי "רגיל" שבו הנאשם הוא חף מפשע עד שהוכחה אשמתו על ידי  המדינה שהינה המאשימה בהליך, נטל ההוכחה במשפט פלילי העוסק בהפרת דיני הבטיחות בעבודה הוא שונה ומרגע שהמדינה מוכיחה את היותו של האדם "נושא משרה" בחברה ואת "הפרת הבטיחות" המיוחסת בכתב האישום, מתהפך הנטל ועל מנת שהנאשם ישלול את האחריות המיוחסת לו עליו להוכיח שני אלמנטים:

1. נושא המשרה לא ידע על ביצוע העבירה ע"י התאגיד / העובד.

2. נושא המשרה נקט באמצעים סבירים בכדי למנוע את העבירה.

אותו "נטל מהופך" מורכב יותר מהנטל הרגיל במשפט הפלילי ולמעשה מחייב את הנאשם לשכנע את בית המשפט אשר דן בהליך, מדוע אין להרחיב את מעגל האחריות להתרחשות ההתנהגות המפרה כך שתחול גם על כתפיו.

עיון בפסיקות השונות של בתי המשפט השונים מלמדים כי בבתי המשפט בישראל ננקטת מדיניות של אפס סובלנות כלפי עבירות והפרות שהתרחשו בתחום הבטיחות בעבודה, וביתר שאת כאשר ביצוען של העבירות הוביל לפגיעות בגוף ומוות, בייחוד כעת שהנושא הינו "נושא חם" בשיח הציבורי ומצוי בכותרות חדשות לבקרים.