שלום רב לכל לקוחותינו.

מאמר זה נכתב לאור הודעות רבות שמתפרסמות ברשתות, לפיהן, חלה חובה חדשה על ממונה הבטיחות בחברת בנייה, כדלקמן :

"…עליך לדווח למינהל הבטיחות על מצב הבטיחות שבאתרי הבנייה באחריותך, מדי שבוע…"

למקרא ההוראה החדשה, ניתן להניח רק 2 אפשרויות :

1. משרד העבודה מפיץ "פייק ניוז" על מנת לראות את התגובות וללמוד את הנושא מאנשי המקצוע שיגיבו על כך.
2. זו פשוט הזיה מקצועית.

אם מדובר ב"פייק ניוז" אז מאמר זה אינו רלוונטי עבורכם, וניתן להתעלם ממנו.

אולם אם אכן מדובר בהוראה מחייבת, אני מעלה בפניכם חלק מהמשמעויות של הנחייה זו :

1. מדוע הקבלן ישלם עבור פעילות ממונה הבטיחות שמיועדת לספק נתונים למשרד העבודה ?
2. האם קצין בטיחות בתעבורה נדרש לעקוב אחר נהגיו, לתעד אותם עוברים את המהירות המותרת ולשלוח דו"ח למשרד התחבורה ?
3. האם כל ממונה בטיחות יוכשר ויוסמך כמפקח בטיחות מוסמך ?
4. האם אותו ממונה בטיחות שמופעל על ידי משרד העבודה, יכול למשל לבטל צו בטיחות ?
5. האם ממונה הבטיחות יקבל גם את יתר סמכויותיו של מפקח העבודה ?
6. האם משרד העבודה משלש את מצבת עובדיו על חשבון הקבלנים ?
7. מדוע הנחייה זו ניתנת רק לאתרי בנייה ולא למפעלים אחרים ?
8. מה דינו של ממונה בטיחות שהנהלת החברה אסרה עליו לשלוח דו"ח שבועי לגורם אחר ?
9. האם נבדקה לעומק סוגיית תקפות ההתחייבות ל"שמירה על סודיות" שנחתמה בין הבעלים לבין ממונה הבטיחות ?
10. האם נבדקה לעומק סוגיית "אי הפללה עצמית" ?
11. האם נבדקה לעומק סוגיית תקפותה המשפטית של הנחייה זו, על כל השלכותיה השונות ?
12. האם מישהו חשב שבמקרה של תאונה, אסור לממונה הבטיחות למסור מידע לגורם אחר, שעלול לפגוע בפוליסה בה הממונה בעצמו מבוטח ?
13. האם מישהו לקח בחשבון שבאירוע תאונתי / פלילי, ממונה הבטיחות ומנהל החברה יהפכו למעין "עד מדינה" האחד נגד רעהו, האם לא ברור שלא אמירת האמת אלא הסתרת המידע הם שיהוו את המרכיב העיקרי של עדויות השניים, אחד כנגד חברו ?
14. האם לא ברור כי הנחייה זו תביא להפחתה בנושא הבטיחות משום שבעל החברה יסמן את ממונה הבטיחות כמשת"פ עם משרד העבודה, ובכך ייעלמו לחלוטין שרידי יחסי האמון והאמינות שעדיין נותרו ?
15. מה עם ממונה בטיחות שעובד במספר משרות, האם יעסוק בפיקוח עבור משרד העבודה ?
16. מה עם חברות שהן גם ג'5, גם מעסיקות מעל 100 עובדים, ובכל זאת לא מעסיקות ממונה בטיחות ? האם משרד העבודה אוכף זאת כלל ?
    ואם לא האם זו לא אכיפה בררנית ?
17. במאמר מוסגר – האם משרד העבודה אוכף את החובה שרק קבלן רשום (סיווג) יכול להירשם בהודעת המינוי כ"מבצע הבנייה" ?
18. האם נבדקה כלל יכולתם המקצועית של ממוני בטיחות "רגילים" לזהות ליקויים מקצועיים בתחום הבנייה ?
19. האם די בכך שממונה בטיחות (ללא כל רקע בבנייה) יעבור השתלמות קצרה בענף הבנייה, על מנת לקבע את כשירותו להוציא דו"חות מקצועיים למשרד העבודה ? האם המשרד לא מודע לדלות החומר בהשתלמויות אלו ? (כמו דלות החומר הלימודי בכל ענף הבנייה) ?
20. מה יקרה במקרה של מחלוקת מקצועית בין ממונה הבטיחות (שיכול להיות מפקח עבודה) לבין מפקח העבודה הרגיל ?
21. האם ממוני הבטיחות מבינים שאם עד עכשיו הייתה להם טענת הגנה משפטית (,…אנחנו רק יועצים…") הרי שמרגע זה, הם הופכים לחלק בלתי נפרד במדרג האחריות באתר הבנייה ויכולים להיות מואשמים בפלילים ומחויבים בנזיקין בדיוק כמו כל אחד אחר – גם אם הם יומיים שלוש בלבד, בחודש באתר ?

ידיד קבלני הבניין וממוני הבטיחות – אל תחפשו מושיעים בארגונים (או "מנטורים") כאלו ואחרים, תקימו קול זעקה והתנגדות נחרצת למען ביטולה (לפני שנולדה כלל) של הזיה מקצועית מעין זו.

אני מעריך כי דינה של הנחיה זו יהיה כמו דינו של החיוב בהעסקת "עוזר בטיחות" – עשרות שדרוגים ושינויים עד שייעלם סופית, ובצדק רב.

לבקשת נציג בכיר בארגון ממוני הבטיחות, אני כותב מאמר זה, שעוסק בנושא הבטיחות וממוני הבטיחות, תוך תקווה שיחול שיפור כלשהו במצב הבלתי אפשרי בו נתונים כיום ממוני הבטיחות.
כולנו מודעים למעורבות שנכפית על ממוני הבטיחות, לאחר תאונת עבודה, הן במישור הפלילי והן במישור הנזיקי / כספי.
במשרדי, יש כיום למעלה מ 20 תביעות נגד ממונים על בטיחות, בהן אנו נדרשים לחוות את דעתנו בנוגע לפעילות ותפקוד ממונה הבטיחות.
אגב – בחודש שעבר שלחתי מאמר שמסביר כיצד צריך ממונה בטיחות ו/או כל יועץ חיצוני לפעול, במישור הביטוחי והתעסוקתי, על מנת לצמצם את חשיפתו לתביעה ו/או לכתב אישום.
במאמר זה אנסה לנתח את הגורמים והנסיבות שהביאו את ממוני הבטיחות אל מצבם הנוכחי, שהוא לצערי, בתחתית מדרג קובעי ההחלטות ובראש מדרג הנושאים באחריות, ואבהיר :
בתחילה נדרש (תקנות הבטיחות בעבודות בנייה) כי "מבצע בנייה" שמעסיק מעל 100 עובדים, כולל קבלני משנה, בכל האתרים שלו, יהיה חייב להעסיק ממונה על בטיחות.
לאחר מכן נדרש כל קבלן שסיווגו ג'5 להעסיק ממונה על בטיחות.

אף אחד מכל אותם "מתקיני תקנות" לא שאל את עצמו את השאלות הפשוטות :

⦁ כמה קבלנים ג'5 יש בארץ ?
⦁ כמה מפעלים (עם למעלה מ 50) עובדים יש בארץ ?
⦁ כמה ממוני בטיחות (פעילים) יש בארץ ?
⦁ כמה מהם מחזיקים בהשתלמות ענפית בענף הבנייה ?

די בכך שמישהו היה מברר את הסוגיות דלעיל, על מנת להבין שלא ניתן לבצע את דרישות החוק, מכיוון שאין מספיק ממוני בטיחות (פעילים) שיכולים לשמש את קבלני הבניין.
במקום לדאוג לשיפור במעמדם (ובחוסנם הכלכלי / משפטי) ולפעול להסדרת קורסים, לשינוי בדרישות הסף ולהסדרת הנושא הביטוחי, בחרו האחראים על הנושא בפתרון הישראלי ביותר, והוא "עצימת עיניים".

ממוני הבטיחות הבינו את רוח הדברים וגם הם הצטרפו לחגיגה.
בכך התאפשרה למעשה פעילות "אפורה" לפיה הוקמו חברות שמספקות "שרותי בטיחות" ולא ממוני בטיחות, כלומר במקום שממונה בטיחות (עם מינוי כחוק) יעבוד במשרה אחת או 3 משרות חלקיות מקסימום (כמו קציני בטיחות בתעבורה), החברות הנדונות מספקות "פקחי בטיחות" שמגיעים לביקורת אחת בתקופה (חודשי או דו חודשי בעיקר) וגובות על כך תשלום.

קבלן הבניין בטוח שיש לו ממונה בטיחות וכולם מרוצים, עד התאונה.
רק לאחר התאונה מתברר לקבלן כי "מפקח הבטיחות" הוא לא ממונה בטיחות שמונה כחוק, וכעת נוצרה למעשה מערכת מנוגדת אינטרסים, שכל אחד מהמעורבים (הקבלן, בעל חברת המפקחים והממונה עצמו) מוצא עצמו מואשם בעבירה פלילית ומעורב בתביעת נזיקין.
במצב זה, היחידים שנהנים מהסיטואציה הם חוקרי המשטרה שמתמרנים בין כולם, משסים אחד ברעהו ומנצלים את חוסר הניסיון והמודעות של המעורבים על מנת לבסס קצת יותר את כתבי האישום, שמרביתם לא מגיעים לדיון משפטי כלל עקב דלות החומר ואי עמידה ברף הראייתי הנדרש.
גם חברות הביטוח לא טומנות ידן וממהרות לתבוע את כל המעורבים.
בשנים האחרונות, גם הביטוח הלאומי תובע בתביעות שיבוב את מפקחי הבטיחות אישית ואת בעלי חברות הפיקוח שמעסיקות אותם.
יוצא מכך כי, ממונה הבטיחות שחייב להיות מוגן מכל משמר, על מנת שיבצע את תפקידו כהלכה, מוצא עצמו בין הפטיש לבין הסדן ולמעשה הוא האשם הבלעדי, לדעתם של כל אלו שתובעים אותו.
אולי זו הסיבה שממוני הבטיחות פיתחו מגננות משפטיות "לא יעילות" בלשון המעטה, שחלקן אגב, לא מחזיק מים כבר בדיון הקדם המשפטי, תוך העלאת הטיעון "…ממונה הבטיחות הוא רק יועץ…ממונה הבטיחות הוא לא המחזיק במקום ולא קובע כלום…".
כבר עתה אבהיר כי מדובר בטיעונים חסרי אישוש מקצועי, משום שדי אם נקרא את תקנה 10 ב"תקנות ארגון הפיקוח – ממונים על בטיחות" על מנת שנבין כי לממונה הבטיחות יש, גם יש, תפקיד ביצועי ובר אכיפה ביותר.
למיטיבי הלכת אמליץ לקרוא גם בפקודת הבטיחות, את הסעיפים 222 ושכניהם, בדבר האחריות של כל "…פקיד אחראי בחברה…" ולמתמידים אמליץ לקרוא את הטיוטה של תקנות הבטיחות החדשות שמטילות למעשה אחריות כמעט על כל גורם באתר הבנייה.
לאור כל האמור לעיל, ניתן לקבוע כי תפקידם של ממוני הבטיחות חייב לעבור רוויזיה הן מבחינת הכישורים הנדרשים להסמכה, הן מבחינת ההגנה המשפטית עליהם והן מבחינת תנאי העסקתם.
אולם רוויזיה כזו לא תיתכן כל עוד כל הענף פרוץ, איש הישר בעיניו יעשה ובכל הכאוס המשפטי / מקצועי מוצאים למעשה 2 אשמים בלעדיים – ממונה הבטיחות ומנהל העבודה.
אני לא מכיר כיום ולו ממונה בטיחות אחד שיוכל לעמוד בעלויות הנדרשות להגנה על שמו, מקצועיותו וחירותו בשעה שהמערכת לוחצת אותו בכתבי אישום ובתביעות שיבוב, מדובר במאות אלפי ₪ רק לצורך ההגנה המשפטית ! ועדיין לא נגענו בנזקים הנפשיים ובתביעות הנזיקיות שמוטלות לפתחו.
חברות הביטוח מצידן מסרבות לבטח ממוני בטיחות וכשהן מסכימות לכך, מדובר בכיסוי ביטוחי בערכים כספיים נמוכים ובסכומי השתתפות עצמית ענקיים (יש היום ממונים שההשתתפות העצמית שתיגבה מהם בשנה הקרובה תהיה 100,000 ₪ למקרה ומקסימום 2 תאונות בכל חיי הפוליסה).

אעיר, בכל הכבוד, כי גם למשרד העבודה יש אחריות ביצירת האנומליה המקצועית המתוארת :

⦁ התעלמות מכך שלא ניתן לאכוף את חובת מינוי ממונה הבטיחות לכל קבלן ג'5, מהסיבה הפשוטה שאין מספיק ממוני בטיחות פעילים וכשירים.
⦁ התעלמות מכך שיש ממוני בטיחות ללא "כתב מינוי" כנדרש בחוק (בתפקיד "…פיקוח…").
⦁ התעלמות מכך ש"מפקח בטיחות" מגיע פעם בחודש לסיור קצר ובכך מתמצת פעילותו.
⦁ התעלמות מכך שקבלני הבניין חיים תחת מצג שווא כאילו ויש להם "ממונה בטיחות".
⦁ התעלמות מכך שיש ממוני בטיחות (שמתמנים כחוק ו/או שהם רק "מפקחים") שעובדים באתר בנייה מבלי שיעברו את ההשתלמות הענפית (עם קריצת עין של "…בתוך שנתיים…")

המשרד אחראי בחלקו, גם ליצירת המצב הבלתי נסבל בנושא האחריות והביטוח, בכך שהוא לא פועל לספק פתרון ממשלתי לנושא הביטוח ועדכון החוקים והתקנות.
כל זאת מביא לכך שהקבלנים רואים בממוני הבטיחות "עובדים מיותרים", ממוני בטיחות עצמם מדירים רגליהם מאתרי בנייה וגם מביא לכך שממוני הבטיחות הפכו בעצם לפקידים שכל הזמן בודקים את שרידותם ואת הסיכון המשפטי המרחף מעל ראשם.
עד שלא תקום ועדה משותפת למשרד העבודה ולממוני הבטיחות, שתסדיר את כל הלקונות המתוארות, לא יוסדר נושא זה וכל החוליים המתוארים ימשיכו לקנן בענף הבטיחות.
בהינתן כל האמור לעיל, וכאחד שעוסק בתחום כבר עשרות שנים (כמבצע, כמנהל וכמומחה משפטי מטעם תובעים ונתבעים), אני קובע חד משמעית כי ענף ממוני הבטיחות ימשיך בהתדרדרותו התדמיתית והמקצועית עד לקריסתו – אלא אם כן יגיע שינוי דרסטי וטיפול שורש בנושא.
כל אותם מבצעים של ארגונים שונים ("כוכבי בטיחות" וכדומה) הינם בגדר איפור מוגזם שמסתיר פנים מחוטטות.
כל אותן תקנות חדשות שממהרים לשנותן בתוך תקופה קצרה ממועד תיקונן, מעידות על כך שהן תוקנו בחופזה וללא חשיבה יסודית ומקצועית.
כל אותן תקנות ישנות שפג תוקפן ושלא מתאימות כלל לעולמנו המקצועי הנוכחי, מעידות על מקובעות האחראים לחקיקה ועל בלימת כל ניסיון לשינוי או רענון השורות.
יש בתקנות היום לקונות רבות וחוסר בהירות משווע בפרשנות להן, ודי אם נזכיר חלק קטן מהנושאים שיש להם מספר פרשנויות, ושאף אחד לא מצליח לקבל לגביהם הסבר משכנע ופרשנות אחידה :

⦁ מה משמעות "אביזר הרמה" – ידיות שק, שאקל מרותך, ידיות ארגז / דוד, ביג בג וכדומה ?
⦁ מהי ההסמכה לעניבן ? האם כל אתת הוא עניבן ? גם בעגורני צריח ? גם במנופים רגילים ? גם במנופי רכב להעמסה עצמית ? למה יש תעודות רק לאתת ותעודות לאתת / עניבן ?
⦁ מה סטטוס מפעילי צמ"ה, מכונות ניידות ומכונות הרמה במידה והעובד תושב זר ? תושב שטחים ? יש הבדל בין ציוד זחלי לאופני ?
⦁ מי רשאי להסמיך "מפעיל מכונת הרמה" ? האם מספיק בהדרכה שניתנת על ידי צעיר בן 19 עם שנה ניסיון בהפעלת המכונה ?
⦁ האם צריך לבצע בדיקת בודק מוסמך בכל שינוי מיקום (באתר) של פיגום ממוכן ? והאם יש הנחייה לבדיקה חוזרת בהתקנה שכוללת רק שינוי חזית באותו בניין ?
⦁ מה עמדת משרד העבודה על תסקיר (מנופים, חשמל) שבו יש מחד הערות לתיקון ליקויים ומאידך יש הרשאה להמשיך להשתמש בציוד הנבדק ? האם הבודק רשאי לאשר שימוש במתקן לקוי "…בתנאי שיתוקן בתוך שבועיים…" ?
מה דינו של אתר שיפעיל עגורן שיש לו תסקיר בודק חיובי אבל שיש לו פרק זמן של שבועיים לתקן ליקוי, במידה ותתרחש תאונה בתוך השבועיים הללו ?
האם בודק החשמל יכול לכתוב בתסקיר "…לא כולל דברים נסתרים…" ?
⦁ איך מסביר המשרד את "נכונותו" לבטל צו הפסקת עבודה, בתנאי שהמבצע יודיע בכתב על "…תיקון הליקויים…" ? האם במשרד העבודה לא מכירים את הפסיקה על הימנעות מהפללה עצמית ? ואם המבצע לא מסכים עם טענות המפקח, האתר יהיה סגור לצמיתות ?
⦁ איך מסביר המשרד את ההוראה המקוממת שלא ניתן להשית קנס על מבצע העבירה עצמו (כמו בתקנות התעבורה) והרי בכך (אי ענישת עובר העבירה בפועל) נפגמות גם ההרתעה וגם רמת הבטיחות הנדרשת.
⦁ יש הבדלי פרשנויות בין משרד העבודה, המוסד לבטיחות וגיהות, ובין מומחים משפטיים ומומחים מקצועיים, די אם נכנס לאתרים מקצועיים על מנת שנבין כמה חוסר ידע ופרשנויות מנוגדות יש בין כל המעורבים.
הנחיות ברורות של משרד העבודה, מקבלות פרשנות שונה בפרסומי המוסד לבטיחות וגיהות וגורמי מקצוע נוספים.
⦁ מה עמדת משרד העבודה על ממונה בטיחות שנרשם במינוי רשמי באתר בנייה, וממונה בטיחות אחר מבצע את הביקורת התקופתית ?
ברור כי אני עצמי יודע את התשובות לכל השאלות, אבל לצערי, אם תשאלו את השאלות הללו : ממונה בטיחות אחד, מנהל עבודה אחד, מפקח עבודה אחד, עובד אחד במוסד לבטיחות וגיהות, עורך דין אחד ועובד אחד בפרקליטות, תקבלו 6 תשובות שונות.

סיכום

לא כתבתי כל זאת על מנת להתנגח עם מישהו או לבקר בביקורת מעליבה גורם כלשהו.
מאמר זה נכתב, על מנת להביא את ממוני הבטיחות אל המעמד הראוי להם, כפי שאני אישית נמצא בו שנים רבות, בעשירון העליון של המקצועיות וקבלת ההחלטות בפרויקטים קטנים כגדולים.
שדרוג זה לא יתרחש כל עוד ממוני הבטיחות ירגישו כבן האובד של התעשייה והבנייה בישראל, ולא כאחד מקובעי המדיניות התעסוקתית / מקצועית במדינה.
כל עוד ממוני הבטיחות ימשיכו ל"קרוץ" ולספק "שרותי בטיחות" במקום שיועסקו כממוני בטיחות עם מינוי רשמי, וכל עוד משרד העבודה לא ישכיל לספק להם מעטפת מקצועית והגנה מקיפה וראויה, תמשיך ההתדרדרות של הענף עד שיגווע או עד שיהפוך לסרח עודף מיותר בכל פרויקט.
ממונה בטיחות מקצועי, מעודכן, מתוגמל ומוגן במעטפת מקצועית ומגוננת, הינו אחת מאבני הדרך של כל התעשייה, הבנייה והעשייה במדינה.
לצערי אני חש כי לא נגיע לכך, בתנאים הנוכחיים, אלא אם כן יחל שינוי מהותי.

בברכה,
אשר אסבן

מאמר זה נכתב על ידי אשר אסבן – יועץ הנדסי, חוקר תאונות ומומחה בטיחות.

מיד לאחר אירוע תאונת עבודה, מתחיל המרוץ של כל מעורב לחיפוש "אשמים" אחרים.

המרוץ הנדון מצריך הקצאת סכומי כסף משמעותיים ביותר, שגובים עורכי דין פליליים תמורת ההגנה על הנאשם בגרימת התאונה. (עורכי דין שלעיתים קרובות אין להם מושג בנושא הבטיחות והתאונות, אולם על כך אכתוב במאמר נפרד)

במצב דברים זה, מנסה המשטרה לנצל את ניגודי האינטרסים הקיימים בין המעורבים השונים באתר הבנייה ובמפעל, ובעיקר במשולש : מבצע הבנייה, מנהל העבודה וממונה הבטיחות.

המשטרה תפעיל את כל יכולותיה במטרה ל"גייס עד" – את אחד המעורבים, מהסיבה הפשוטה והיא שאין למשטרה (גם לאחר הקמת היחידה החדשה לטיפול בתאונות) מספיק ידע והבנה מקצועיים בתחום הבטיחות בעבודה והתאונות, ולכן מרבית מאמצי המשטרה יופנו לגיוס אותו עד מפליל.

כאן המקום להזכיר כי למנהל העבודה ולממונה הבטיחות יש, מעבר להיבט הפלילי, גם היבט מעשי כלכלי משמעותי ביותר והוא : מהיכן להשיג את סכומי העתק אותם דורשים עורכי הדין הפליליים שששים לסייע לנחקר שנמצא במצוקה רבה.

במקרים רבים, בהם ניהלתי את הטיפול בחקירת האירוע (כולל ליווי וייעוץ לעורכי הדין הפליליים שהפעלנו), נוכחתי לדעת כי הנחקרים השונים פעלו, בהתאם לניתוב המוסווה של החוקרים, על מנת להפליל את האחרים, זאת מבלי להבין כי שום טובה לא תצמח להם מכך – להיפך, ככל שיעמיקו את הפללת האחרים, תשליך התנהלות זו גם עליהם, מעבר לנזק שהם יגרמו לאחרים, כולל למבצע הבנייה.

התנהגות "לא חכמה" מעין זו, נבעה בעיקר משתי סיבות :

1. הרצון של הנחקר לרצות את חוקרו (וכאמור מדובר במשגה חמור) ובכך להקל על מצבו.
2. ייעוץ משפטי לא מקצועי, שנכפה עליו עקב התקשרות עם עורך דין זול – בהעדר יכולת כלכלית.

הנפגעים בנסיבות המתוארות הם מנהל העבודה וממונה הבטיחות שפועלים אצל מבצע הבנייה כקבלני משנה ולא כשכירים – אבל גם מבצע הבנייה עצמו ש"מקבל" בחינם עדי תביעה.

אקדים ואבהיר כי במידה והם שכירים, הרי ש"ביטוח העבודות הקבלניות" מכסה גם אותם (כמו את מבצע הבנייה) ומממן את שכר הטירחה של עו"ד מן השורה הראשונה.

אולם, אם הם קבלני משנה (עובדים בחשבונית), חשוב לדעת כי מרבית הפוליסות לביטוח עבודות קבלניות לא מכסות את האחריות המקצועית ו/או את הוצאות ההגנה בהליכים פליליים של הפרילנסרים הללו, בין אם עסקינן במנהל עבודה שעלול להימצא אחראי לאירוע בטיחותי חמור (עד כדי תאונת עבודה קטלנית), בין אם במנהלי פרויקטים שנזקי רכוש יכולים להיכנס בגדר אחריותם, ובין אם מדובר בממונה על בטיחות שפועל באתר.
מדובר בסוגיה מהותית מבחינת החברה הקבלנית או היזם, כמו גם מבחינת הפרילנסר עצמו.
מניסיוננו בתחום אנו יודעים כי פרילנסרים אלה, אינם מקפידים תמיד על רכישת ביטוח אחריות מקצועית שיעניק הגנה ביום פקודה, וחשיפתם גדולה, גם מבחינת הפיצויים שיכולים להיפסק כנגדם, וגם – חשוב לא פחות – לטובת ניהול מערכה משפטית, על ההוצאות הגבוהות הכרוכות בה, בנושא הפלילי.
בהעדר יחסי עובד – מעביד פורמאליים בין החברה הקבלנית או היזם, לבין הפרילנסר המספק את השירות, נוצרת חשיפה בטיחותית שחייבת להילקח בחשבון.
אתמקד כאן בפתרון לסוג מסוים של פרילנסרים :"שכירים תמורת חשבונית", דהיינו הם מהווים חלק בלתי נפרד מצוות החברה, עובדים כשמונה שעות עבודה ביום, מוציאים חשבונית אחת  בלבד לחודש והם אינם "תאגיד".

 הפתרון הביטוחי הראוי הינו הוספת תנאים מצטברים לעניין העסקת פרילנסרים כאלה, הן בפוליסה לביטוח עבודות קבלניות והן בפוליסה לביטוח אחריות מקצועית הנערכת על-ידי המבוטח. פתרון זה מאפשר את הסדרת הסוגייה הביטוחית בהתאם לסיכונים, בד בבד עם האפשרות לעבוד מול פרילנסרים כנגד חשבונית בשל שיקולים כדוגמת נוחות, מיסוי וכדומה:

• הרחבת אחריות אישית – כך שהפוליסות תורחבנה לכלול כיסוי בגין אחריותם האישית של עובדי המבוטח ובכלל זה עובדים פרילנסרים המועסקים על-ידי המבוטח, בגין מקרה ביטוח הנגרם מפעילותם בעת היותם שלוחו של המבוטח בכל הקשור בעיסוקו של המבוטח.
• הרחבת שם המבוטח לכלול עובדים המועסקים באמצעות חשבונית בתנאי שעובדים אלה מועסקים אצל המבוטח בלבד, בקשר עם עבודתם ו/או פעילותם עבור המבוטח ולעניין זה הם יחשבו כעובדים לכל דבר ועניין.

יצוין כי חשוב שהפתרון הביטוחי המוצע יבוא לידי ביטוי בשתי הפוליסות – גם בפוליסה לביטוח עבודות קבלניות וגם בפוליסה לביטוח אחריות מקצועית – כך שיינתן לאותו פרילנסר כיסוי גם בגין נזקים פיזיים וגם בגין נזקים פיננסיים.

לחילופין, ניתן גם לדרוש מהפרילנסר לרכוש באופן עצמאי ביטוח לאחריות מקצועית, אך אין זה בהכרח הפתרון הפרקטי מכמה סיבות עיקריות:

1. ראשית, יש לזכור כי ביטוח אחריות מקצועית צריך להיות בתוקף במועד הגשת התביעה (Claims Made) ולכן לא די בעריכת ביטוח כזה במועד בו מבוצע הפרויקט אלא יש צורך להמשיך ולהחזיק ביטוח זה למשך תקופה ארוכה לאחר מכן.
2. שנית, הפוליסה לביטוח אחריות מקצועית הינה פוליסה יקרה והצבת התנאי של רכישת ביטוח אחריות מקצועית לפרילנסר עלולה לייצר רף כניסה גבוה, שבעל המקצוע לא יוכל (או לא יהיה מעוניין) לעמוד בו. זאת ועוד, אף אם יעמוד בכך, אין שום ערובה שימשיך ויחזיק ביטוח זה לאחר תום תקופת הפרויקט ואז לא יהיה כיסוי ביטוחי אם הפוליסה לא תהיה בתוקף במועד הגשת התביעה. לא זו אף זו, לעיתים עלול להיות קושי להשגת ביטוח אחריות מקצועית, בעיקר למנהלי עבודה וממוני בטיחות שאינם מהנדסים או הנדסאים, ובמקרים רבים הדבר פשוט איננו אפשרי, וגם אם לחלק מבעלי המקצוע הוא אפשרי- בד"כ גבולות האחריות שניתנים במסגרת הפוליסה הם נמוכים ביחס לסיכון האפשרי, בפרמיה גבוהה – כך שמדובר בביטוח שהופך ל"לא כלכלי".

.
לסיכום מאמר זה, אני מציג את עיקרי הדברים שעומדים בזכות הכנסת הפרילנסר תחת כנפי הפוליסה הקבלנית והפוליסה לביטוח אחריות מקצועית של מבצע הבניה, בהתרחש אירוע קשה, חלילה :

1. הגנה על הפרילנסר מגנה גם על מעסיקו – לקבלן שמעסיק פרילנסר יש אינטרס בהגנה על האחרון, שכן פעמים רבות פרילנסרים כוללים בחוזים שלהם סעיפי שיפוי המחייבים את מעסיקם לשפותם במקרה של תביעה.
2. מניעת יריבויות הדדיות – יריבויות משפטיות בין בעלי מקצוע פרילנסרים באתר, כגון מנהלי פרוייקט, מנהלי עבודה, ממוני בטיחות וכיוצ"ב אינן תורמות דבר לאף אחד מן הצדדים, נהפוך הוא – הן יכולות להזיק מאוד – ודי לחכימא ברמיזא…
3. חוסר יכולת להשיג ביטוח אחריות מקצועית לפרילנסר – עשוי להיות קושי בהשגת ביטוח אחריות מקצועית לגורמי מקצוע אלה, ולעיתים קרובות הפתרון היחידי האפשרי הוא הכללתם בגדרי הפוליסה הקבלנית.
4. הגנה מפני תביעות שיפוי – רכישת הפוליסה לעבודות קבלניות ע"י סוכן מומחה בתחום, כאשר היא נרכשת כהלכה, מונעת בסבירות גבוהה הגשת תביעה ישירות כנגד הפרילנסר, לרבות תביעת שיבוב מצד חברת ביטוח בהליך מתקדם לתביעה אחרת שהתקבלה.
5. יתרון כספי – אין צורך ברכישת שתי פוליסות בכך שמחייבים את הפרילנסר לרכוש פוליסה לביטוח אחריות מקצועית, פוליסה שעלותה הגבוהה יכולה להתגלגל לפתחו של הקבלן / יזם ולהיות מתומחרת במחיר ההתקשרות עם הפרילנסר.
6. מועד הגשת תביעה – אין צורך לבצע מעקב אחר תוקפה של הפוליסה לאחריות מקצועית גם שנים רבות קדימה ואין תלות בפוליסה לאחריות המבוססת על "מועד הגשת התביעה".

הערה אישית

עקב מעמדי המקצועי והייחודי בתחומים בהם אני עוסק (בטיחות בעבודה וחקירת תאונות), החלטתי בעבר לא ליטול חלק בתחרות בין סוכנויות הביטוח השונות ולהימנע מלציין מי מהם, לטובה או לרעה, זאת על מנת שתמיד אשאר אובייקטיבי ונאמן למקצועיות וללקוחותיי.

אולם, לצערי הרב, ככל הנראה עקב הקשחת עמדות מצד המבטחות וכניעה של סוכני ביטוח לתנאים והחרגות של המבטחות, נתקלתי בשנים האחרונות באירועים תאונתיים שפוליסת הביטוח שהונפקה, לא רק שלא סייעה ללקוח (המבוטח בעצמו) אלא אף הרעה את מצבו.

אחרוג ממנהגי ואציין כי נתקלתי בצרוף מנצח של – סוכן ביטוח מקצועי ופוליסת ביטוח מנוסחת כהלכה – רק כשהשתתפתי בחקירת אירוע תאונתי ונתקלתי במעורבות של "סוכנות איציק סימון",  שם נוכחתי לדעת כי האמירה "…יש סוכן ביטוח שעובד עד שהוא מקבל את הכסף ויש סוכן ביטוח שעובד בעיקר אחרי שהוא מקבל את הכסף…" הינה נכונה ומשקפת.

כל הכתוב במאמר זה בנוגע לכיסוי פרילנסרים, מקבל התייחסות ופתרונות מקצועיים בפוליסות שמנפיקה סוכנות זו.

בברכה,

אשר אסבן

פיצוי בסך 2,122,667 ₪ נפסק בתביעה נגד עיריית חיפה ומדינת ישראל, לאחר שבית המשפט המחוזי קיבל את עמדתו של מומחה הבטיחות, אשר אסבן. 

קראו את פסק הדין >

מנכ"ל נמל חיפה מינה את אשר אסבן ליו"ר ועדת חקירה לחקירת תאונה קשה