מאמר זה נכתב על ידי אשר אסבן – יועץ הנדסי, חוקר תאונות ומומחה בטיחות.
ביטוח העבודות הקבלניות קשור לנושא הבטיחות בכלל ולממונה על הבטיחות באתר הבניה בפרט, מטעמים רבים שהראשונה בהם היא חובת הזהירות הכללית, אולם לעתים גם בשל דרישות מפורשות בתחום זה, המצוינות בפוליסה באופן מתחכם ומהוות "מכשול לעיוור" מזווית הראייה של הקבלן או היזם.
מאידך, יודעי דבר מבינים שבתחום מינוי ממונה על הבטיחות כדרישת החוק- קיימת לקונה משמעותית שעשויות להיות לה השלכות ביטוחיות , אולם בוודאי יש לה השלכה על רמת הבטיחות באתר הבניה ועל העמידה בדרישות החוק.
בפרויקטים מסוג תמ"א 38 – המבוטחים במסגרת פוליסת ביטוח עבודות קבלניות, המיועדות להעניק כיסוי ביטוחי באתר שהוא חריג באופן התנהלותו, בשל שהותם בכפיפה אחת של פועלי בניה ודיירים במהלך עבודות בניה וחיזוק מבנה – חובת הזהירות והעמידה בדרישות החוק -מוגברות כפליים.
להלן סקירתו המרתקת של מר אשר אסבן הכוללת מידע סופר-חשוב ליזם, לקבלן, לחברת בניה, על אופן המינוי ודרישות החוק בכל הנוגע לממונה על הבטיחות.
לאחרונה נתקלנו בחברות בנייה שמדווחות: "אנו מעסיקים באתר שלנו ממונה בטיחות",תוך שהן שוגות בהגדרה זו. ואבהיר:
תקנות ארגון הפיקוח על העבודה, דורשות מינוי של "ממונה בטיחות מוסמך" לכל מבצע בנייה שמעסיק למעלה ממאה עובדים (כולל עובדי קבלני משנה), בכל האתרים בהם הוא פועל.
אינך מעסיק 100 עובדים? חכה, יש תוספת לתקנות הנ"ל: בשנת 2016 הוסיף מפקח העבודה הראשי, וחייב כל קבלן שמסווג בדרגה ג' 5 להעסיק "ממונה בטיחות מוסמך".
שתי חובות חקוקות אלו, מתקיימות רק במידה ומבצע הבנייה מעסיק ממונה בטיחות כפי שנדרש בחוק, דהיינו העסקת ממונה בטיחות שמונה כחוק ונרשם כחוק במשרד העבודה, במינוי בכתב שמכמת את שעות העבודה הנדרשות ממנו. המינוי חייב להתבצע תוך בקשה בכתב ממשרד העבודה, הן של מבצע הבנייה והן של ממונה הבטיחות.
ברור כי ממונה בטיחות לא יכול להתמנות לפעילות מעבר למשרה מלאה כפי שהיא מוגדרת על ידי מפקח העבודה שמאשר את המינוי. כלומר, אם ממונה בטיחות מקבל מינוי במשרה חלקית הרי שהוא יכול לפעול כממונה בטיחות במקום נוסף אחר רק בתנאי שכל פעילותו מסתכמת במשרה מלאה אחת.
חברת בנייה שמעסיקה ממונה בטיחות שלא ממונה בכתב במשרד העבודה (בנוסח ובאופן הנדרש) איננה ממלאת את דרישות החוק והתקנות. לא רק זאת, אלא שחברת בנייה שמעסיקה "פקח / ממונה בטיחות" מבלי שיתמנה כחוק ו/או מעסיקה ממונה בטיחות שלא ביחסי עובד מעביד (פרי לנסר), אף חשופה לסיכון שמרבית הקבלנים אינם מודעים לו:
ברגע שיש תאונת עבודה הרי שאותו ממונה / פקח בטיחות עושה כמיטב יכולתו להיחלץ מתביעה (פלילית ונזיקית) ולרוב הוא "משליך" את האשמה על מבצע הבנייה. אותו ממונה / פקח בטיחות לא מעוניין להתמודד (מבחינה כספית ומשפטית) עם כך שמאשימים אותו ברשלנות ולכן הוא הופך להיות בניגוד אינטרסים מול הקבלן ששכר את שירותיו.
יתירה מזאת, בחלק מהמקרים הפליליים בהם נתקלתי, וזה מגיע לא פעם לפלילים, אותו ממונה בטיחות הוא שמסר בעצמו "חומר" למשטרה ו/או למפקח העבודה ו/או לחוקר התאונות שחקרו את האירוע (על מנת לחלץ את עצמו מההליך הפלילי).
גם בתביעה הנזיקית בוחרים חלק מאותם ממונים ל"הפיל" את התיק על הקבלן על מנת להתחמק מתביעת נזיקין של הנפגע או מתביעת שיבוב של הביטוח הלאומי או כל חברת ביטוח אחרת. מה עוד שגם בתביעת נזיקין, אותו ממונה בטיחות משלם השתתפות עצמית גבוהה (אם הוא משיג כלל חברת ביטוח שתבטח אותו).
לאור כל זאת, אנו ממליצים לבדוק היטב את הנושא של העסקת "ממונה / פקח בטיחות" ולקחת בחשבון את כל ההשלכות של העסקה באופן כזה או אחר.
כל הכתוב לעיל הינו בנוסף לחובת מינוי "מנהל עבודה" כפי שנדרש בתקנות הבטיחות בעבודות בנייה.