R.C.M - ייעוץ לאגונים גדולים וניהול משברים

בחברה מועסקים אנשי מקצוע מהרמה הראשונה בתחומים הבאים :

  1. משפט.
  2. עסקים.
  3. ביטוח.
  4. בטיחות.
  5. חקירות (כלכליות, ביטוחיות ואישיות).

החברה מנוהלת על ידי מר אשר אסבן, הבעלים של "קבוצת אסבן"
ניתן להתרשם מיכולות המשרד באתר – www.asaban.co.il

החברה מספקת את שירותיה באופנים הבאים :

  1. כניסה מיידית לטיפול באירוע, מייד עם התרחשותו.
  2. ניתוח האירוע, זיהוי סיכונים ומשברים צפויים.
  3. טיפול באירוע ונטרול סיכונים.
  4. הפקת לקחים והמלצות למניעת האירוע בעתיד.

קיימים 3 סוגי לקוחות, יש כאלו שבוחרים לשתף איתנו פעולה PER-JOB בכל אירוע בנפרד, יש כאלו שבוחרים את שיטת ההתקשרות בריטיינר חודשי ויש כאלו שבוחרים בהליך מקדים של בדיקה מקיפה לאיתור ליקויים ונקודות כשל, כשבסוף הבדיקה נמסרים ללקוח (ביחד עם הדו"ח) גם נהלים לאופן התנהלות הארגון בשגרה ובחירום.

ניהול משברים וסיכונים – התנהלות באירוע ומניעה מוקדמת

משבר הוא אירוע חריג, לא מתוכנן, בעל פוטנציאל השפעה שלילי שעלול לסכן את עצם קיומו של הארגון או לפגוע בו פגיעה קשה, מצב כזה יוצא משליטת המנהלים.

ניהול משברים הוא הפונקציה המנחה כיצד משתלטים על משבר ומצמצמים נזק.

משברים הם מסוגים שונים, ולסוג המשבר השפעה על אופן ההתמודדות עם המשבר. 

משבר עלול לנבוע מאירוע פתאומי חמור או מפעילות מתמשכת של הארגון, דהיינו משברים אקוטיים או משברים כרוניים שמתחילים בבעיות פנימיות קטנות ושכיחות, אך עקב רשלנות הן מתפתחות למצב משברי.

כלומר, אירוע קטן ושולי יכול להפוך למשבר נרחב, אם לא יזוהה ויטופל באופן הנכון והמקצועי.

משברים יכולים להתרחש באירועים מסוגים שונים כגון:

  • אירוע תאונתי / הנדסי – תאונת קשה, קריסת מבנה, שריפה, הצפה וכדומה.
  • תקלה טכנית – כשל בציוד, כשל בשירות מסופק וכדומה.
  • חבלה מכוונת – של מתחרים, עובדים וכדומה.
  • התנהלות פלילית ו/או לא מוסרית – גניבות, הונאות, הטרדה מינית וכדומה.

ניהול משברים מקצועי כולל:

  • איתור מוקדם והערכת חולשות הארגון.
  • מניעת התרחשות המשבר ומניעת התפרצות והגעה למצב ללא שליטה.
  • תכנון לקראת ניהול משבר.
  • ניהול המשבר.

ניהול משברים מתחלק למספר שלבים:

  1. קביעת מדדים ונתונים שונים כסימני אזהרה.
  2. הכרה מתי משבר מתפרץ ומתי הוא צפוי להגיע לנקודת האל-חזור.
  3. השתלטות על האירוע.
  4. התנהלות מול: עובדים, לקוחות, צרכנים, נפגעים מהמשבר, חברי מועצות מנהלים, בעלי מניות, ספקים, מפיצים, זכיינים, חברות ביטוח, גורמי שלטון והמדיה התקשורתית.
  5. פתרון, תוך שאיפה להפקת רווחים והפיכת המשבר להזדמנות.
  6. הערכת תפקוד הארגון ותיקון הליקויים.

ניהול משברי תקשורת

ניהול משברים (Crisis Management) הוא תהליך של ניהול אסטרטגי רחב וכולל של הארגון, אשר מטרתו שינוי או הסרה של סיכונים, והצבת הארגון בעמדת שליטה טובה על המשך פעילותו. 

לעומת זאת, תקשורת משברית (Crisis Communication) מתמקדת בהתנהלות מול התהודה הציבורית של המשבר, בשיח המתקיים בין הארגון לקהליו השונים. 

ניהול המשבר חייב להתרכז באיום המוחשי, דהיינו, בפתרון הבעיה ללא קשר לכל גורם אחר.

כלומר – גם ללא סיקור תקשורתי וידיעת הציבור – הניהול הנכון חייב לפתור את הבעיה עצמה, אחרת היא תצוץ ותפגע בחברה, אמינותה, ויכולותיה התפקודיות. 

נמצא מתאם הדוק בין יכולתה של חברה לעמוד ביציבות לאחר משבר לבין רצונה לפתור את הבעיה באופן אמיתי וחסר פשרות. 

שיקום תדמית בעת משבר תקשורתי 

תאוריית שיקום התדמית, היא תאוריה מרכזית בתחום התקשורת המשברית, אשר נועדה לשמש ככלי להתמודדות של ארגונים ואנשים במקרה של נזק תדמיתי שנגרם בעקבות משבר תקשורתי.

התאוריה מבוססת על אסטרטגיות פעולה שונות ומתמקדת בהפצת מספר טקטיקות מרכזיות עבור ארגונים ואנשים לצורך ניהול משבר, בעת איום פוטנציאלי על המוניטין שלהם:

  1. הכחשה:הסתייגות מוחלטת מכל קשר למעשה, או "הכחשה מורכבת", במסגרתה מתבצעת העברת האחריות לגורם אחר, בטענה כי האשמה מוטלת עליו באופן ספציפי.
  2. הימנעות מלקיחת אחריות: ייחוס המשבר לגורמים נוספים. ניתן להצהיר כי מדובר באירוע מקרי, תוך צמצום פרטי מידע בצורה מכוונת או ביצוע פרובוקציה – בטענה כי המעשה נעשה בהשפעת גורם אחר. בנוסף, ניתן לטעון שהפעולה נעשתה מתוך כוונות חיוביות.
  3. מזעור נזקים : נעשה תוך הדגשת המאפיינים החיוביים של האדם או הארגון במטרה לצמצם את התדמית השלילית ואת גודל המשבר. הדבר נעשה באמצעות השוואת האירוע למקרים חמורים יותר בעבר, תקיפת המקור שחשף את המשבר, או לקיחת אחריות.

 

משברים בישראל 

משברים בולטים בישראל שהצריכו ניהול משבר אינטנסיבי הם פרשת הסיליקון בחלב בחברת תנובה ופרשת החלבון מן החי שנמצא במוצרים הצמחוניים של חברת טבעול. החברות הללו הצליחו להתאושש ממשברים אלה. לעומת זאת פרשת רמדיה, שבה נפטרו שלושה תינוקות וחלו רבים, עקב פגם בייצור מזון לתינוקות על ידי רמדיה, הביאה להתרסקות מכירות החברה. כמו כן, משברים נוספים אשר התרחשו בישראל בשנים האחרונות הם משבר מעדנות, משבר בחברת HOT ומשבר דליפת הנפט בשמורת עברונה של חברת קצא״א.           
נמצא כי שני הגורמים המשפיעים ביותר על זיכרון הציבור הם רמת המוכנות של החברה להתמודדות עם משבר ואופן התגובה. כך, חברות שנמצאו מוכנות ושהגיבו באופן שהוא איננו אגרסיבי זכו ליחס סלחני יותר מהציבור.

ניהול משברי סייבר

עידן הקידמה הדיגיטלית והשימוש הנרחב בבסיסי נתונים גדולים ורגישים, יצר בשנים האחרונות סוג חדש של משברים – משברי סייבר. 

משברי סייבר מתרחשים על בסיס יומי וארגונים גדולים וקטנים כאחד נופלים קורבן לפורצים המנסים לעשות שימוש במידע רגיש שיש לארגונים. הארגונים שלמחשביהם מתרחשת פריצה נותרים לא פעם ללא יכולת לבצע מענה אפקטיבי בפרק זמן קצר והכרחי. 

איום הסייבר הפך לאחד האיומים המרכזיים של ארגונים רבים. כתוצאה משטף פריצות הסייבר האדיר חברות רבות פונות לחברות הגנת סייבר מתוך מחשבה שמוכנות ארגונית עוסקת במניעת החדירה של הפורצים, אולם הם מתעלמים מכך שארגון "בריא" משקיע משאבים גם בפיתוח מוכנות לאירוע לאחר שהתרחש.

בארה״ב, באיחוד האירופי ולאחרונה גם בישראל נכנסו לתוקף תקנים מחמירים הן על חובת דיווח של ארגונים והן של סטנדרט מוכנות גבוה.

בעוד ברבים מאירועי הסייבר של השנים האחרונות התמריץ של הפורצים הוא תמריץ כספי לא תמיד כך הוא הדבר. לא פעם מדובר בפריצות שהן למעשה טרור קיברנטי דוגמת תקיפה שהתרחשה ב-2017 ושיתקה בתי חולים בבריטניה  או ניסיונות התערבות של מדינה זרה. 

ישנם סוגים שונים של אירועי סייבר – חלקם בעלי אופי הרסני לארגון וחלקם קלים יותר. בעוד בחלק מהארגונים, האירוע מאופיין בנעילה של מחשבים, במקרים אחרים ההאקרים מצויים במערכת תקופה ממושכת ללא ידיעת הארגון וממתינים לשעת כושר לעשיית שימוש במידע שברשותם.

מוכנות לאירועי סייבר

ככל שהמודעות לקיומם של משברי סייבר ולשכיחות הגבוהה שלהם – גוברת, כך ארגונים רבים בוחרים להשחיז את המיומנויות של ההנהלה הבכירה שלהם כמו גם של עובדים. הדרך הנפוצה ביותר להתגוננות היא שכירה של שירותי חברות הגנת סייבר. עם זאת, מדובר בפתרון חלקי, שכן לא פעם האקרים מצליחים להערים על הטכנולוגיות אותן הן מפתחות. ממצאים מדאיגים מהשנים האחרונות מצביעים על כך ש-62% ממנהליIT  נוטים לא לדווח על אירועים להנהלה. נתון זה מעיד על הפער בין רמת המוכנות בכל הנוגע לשימוש באמצעים טכנולוגים לבין מוכנות "רכה" הקשורה במודעות, מיומנויות ותרגול. 

כיום, תפיסה שלמה של מוכנות עוסקת בתרגול הנהלות ועובדים, הכנת נוהלי עבודה סדורים, משחקי מלחמה עסקיים, צוותי תגובה וייעוץ.

התקינה האירופית, ה – GDPR דורשת מארגונים לקדם מיומנויות של מוכנות, כמו גם חברות ביטוח אשר מקשיחות את תנאי הפרמיה לביטוח סייבר.

צרו איתנו קשר

ואחד מנציגינו יחזור אליכם בהקדם!

Call Now Button