חשיבות מילוי טופס ב.ל. 250

מאמר זה נכתב על ידי אשר אסבן – יועץ הנדסי, חוקר תאונות ומומחה בטיחות

טופס זה, משקף את אחת הזכויות הסוציאליות הבסיסיות של העובד לקבלת גמלת דמי פגיעה או קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי במקרה של פגיעה אשר הוכרה כתאונת עבודה, ללא קשר לשאלה האם המעסיק אשם או האם מדובר בהתרשלות העובד עצמו.
כדי שאירוע יוכר כתאונת עבודה חובה על העובד למלא את טופס בל / 250, בהתאם לסעיף 10 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), 1954 – המעסיק נדרש לאשר בגוף טופס התביעה את העובדות הנוגעות למעסיק, נסיבות התאונה, שכר עבודתו טרם התאונה ועצם היעדרותו מהעבודה כתוצאה מהפגיעה.
במידה שהמעסיק חולק על אחת העובדות המצוינות בטופס התביעה, עליו לציין זאת על גביו במפורש.
במקרים בהם התביעה מתייחסת לאירוע שהמעסיק לא היה נוכח בו או עד לו, על המעסיק להוסיף הערה כי האירוע המתואר על ידי העובד הוא על פי טענתו של העובד, במקרה בו המעסיק חושש לשתף פעולה, מסיבות שונות, כמו חשש מפני הטלת אחריות על המעסיק לאירוע התאונה או חילוקי דעות עם העובד לגבי קרות האירוע או גרסת העובד, קובעת תקנה 14 לתקנות כי תביעה לא תידחה בשל כך שהמעסיק לא השלים פרטים שהיה מחויב למסור אותן, אולם על העובד להגיש את הטופס ולצרף אליו הצהרה של העובד כי המעסיק מסרב לחתום על הטופס.
מנגד, שיהוי של העובד בהגשת התביעה עלול לגרום לו להפסיד את התביעה, כולה או חלקה, בשל התיישנות / שיהוי ועל כן אין להשתהות יתר על המידה בהגשת טופס זה.
מועד הגשת התביעה הינו תוך 12 חודשים מיום הפגיעה / התאונה.
כך, בפסק הדין ת"א 9768-11-08 הרצנשטיין נ' המוסד לבטוח לאומי (פורסם בנבו, 26.12.2010) נקבע כי תביעה לגמלה תוגש למל"ל תוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה, ולא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 החודשים שקדמו לחודש בו הוגשה התביעה.
הפסיקה קבעה בהלכה כי משמעות ההצהרה של המעסיק לביטוח הלאומי וחתימתו על גבי טופס בל/250 משמעותה כשל הודאת חוץ של בעל דין בהעסקתו כעובד, כראיה לנכונות הפרטים הרשומים בהם והודאה בהם. המעסיק רשאי להוכיח כי האמור בהודעה אינו נכון /נרשם בטעות / מבלי משים אולם הנטל עליו להוכיח זאת (ע"א 498/60 מקורות חברת המים בע"מ נ' זכריש, ע"א 685/87 אלבז נ' פסקל (פורסם בנבו, 31.12.1987).

על כך ראו הדברים של כב' השופט (דאז) י. קדמי בספרו על הראיות, הפן האזרחי:
"…כך, למשל, מקום שמעביד מאשר ע"ג טופס של הביטוח הלאומי את גירסת עובדו בדבר נסיבותיה של תאונת עבודה, שהוא, העובד, נפגע כתוצאה ממנה – ניתן יהיה לראות ב"אישור" כזה משום "אימוץ" של גירסת העובד, באופן שהגירסה הופכת, להיות, לכאורה, להודאת בעל דין של המעביד בדיון שמקיים נגדו העובד בקשר לאותה תאונה…"

להלן : תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), 1954:

תקנה 8 – מסירת הודעה על פגיעה בעבודה:

"על פגיעה בעבודה, שכתוצאה ממנה מת אדם שהיה מבוטח לפי חלק ב' לחוק, או מצבו מחייב טיפול רפואי או שאיבד את כשרו לעבודה שלושה ימים לפחות (להלן – מבוטח שנפגע), תימסר למוסד בהקדם האפשרי הודעה לפי טופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד (להלן – ההודעה)". 

תקנה 9 – מי חייב למסור הודעה:

(א) "החובה למסור הודעה חלה על המבוטח שנפגע, אולם מסירתה על ידי אדם אחר כשרה ופוטרת את המבוטח מחובת ההודעה.
(ב) מת מבוטח כתוצאה מפגיעה בעבודה, חלה החובה למסור הודעה על התלויים בו הזכאים לגימלה לפי סעיף 22 לחוק. מסירת ההודעה על ידי אחד התלויים או על ידי כל אדם אחר כשרה ופוטרת את התלויים האחרים מחובת ההודעה" 

תקנה 10 – אישור ההודעה על ידי המעביד:

"מעבידו של המבוטח שנפגע יאשר בגוף ההודעה, לפני מסירתה, את העובדות הנוגעות למעביד, למסיבות הפגיעה, לשכר עבודתו של הנפגע ולהעדרו מהעבודה כתוצאה מהפגיעה. חולק המעביד על אחת העובדות האמורות, יציין זאת בהודעה".

תקנה 11 – אישור רפואי:

(א) "הפסיק מבוטח שנפגע לעבוד כתוצאה מהפגיעה, יצורף להודעה אישור רפואי על תוצאות הפגיעה ועל תקופת אי כושרו של המבוטח לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת.

(ב) אישור כאמור בתקנת משנה (א) יינתן מאת שירות רפואי מוסמך כמשמעותו בסעיף 89(א)(3) לחוק (להלן – שירות רפואי מוסמך) או מאת מוסד רפואי שאושר ונרשם כאמור בסעיפים 24א ו-25 לפקודת בריאות העם, 1940, אם המבוטח הופנה אליו על ידי המוסד, חדר מיון של בית חולים, המעביד או רופא מטעמו של המעביד, ובלבד שנתקיימו כל אלה:

1. המבוטח לא נדרש לשלם כל תשלום שהוא בקשר עם מתן האישור, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות תשלום בעד בדיקות וטיפול – אם נערכו.
2. באישור צויינו פרטי הפגיעה, ממצאי הבדיקה הרפואית, והאבחנה הרפואית.
3. השירות הרפואי המוסמך והמוסד הרפואי, יעמידו לרשות המוסד, לפי דרישתו, את המסמכים הרפואיים הנוגעים לאישור".

תקנה 12 – תוצאות אי-מסירת ההודעה

"לא נמסרה הודעה בהתאם לתקנות אלה, רשאי המוסד לשלול את הזכות לגימלה על פי המלצת ועדת התביעות".

תקנה 13 – פרטים להשלמת ההודעה

"המוסד רשאי לדרוש מהמבוטח שנפגע או ממעבידו פרטים נוספים ומשלימים בקשר לפגיעה בעבודה ותוצאותיה וכן בקשר לכל ענין אחר הקשור במבוטח שנפגע, העשויים לסייע למוסד בקביעת הגימלה לפי חלק ב' לחוק. הנדרש חייב למסור את הפרטים בכתב בחתימת ידו או בעל פה בפני פקיד המוסד ולאשרם בחתימת ידו".

תקנה 13א – דו"ח של המעביד 

"מעביד שאושר לכך על ידי שר העבודה ונתמלאו בו התנאים המפורטים בסעיף 38(ב) לחוק, ידווח למוסד ב-15 לכל חודש על אותן פגיעות בעבודה במפעלו, שבעדן הסתיים תשלום דמי-פגיעה. בדו"ח יפורטו ימי-ההיעדרות מהעבודה כתוצאה מהפגיעות בעבודה והשכר ששימש יסוד לחישוב תמורת דמי-הפגיעה".

תקנה 14 – תוצאות אי-מסירת פרטים נוספים

"לא נמסרו פרטים לפי דרישה בהתאם לתקנה 13, רשאי המוסד לעכב מתן גימלה עד שיימסרו הפרטים, אך לא יזדקק המוסד לתקנה זו כשמעביד הוא החייב במסירת הפרטים ולא מסר אותם…"

בשולי מאמר זה אוסיף כי כל קבלן / יזם / מבצע בנייה, חייבים להקפיד על כך שכל קבלן משנה יעביר אליהם את טופס ב.ל. 250 שקבלן המשנה מילא עבור העובד שנפגע.

קבלת טופס זה תבטיח ליזם / מבצע מספר דברים:

• הנפגע היה מבוטח בביטוח הלאומי 
• גירסת האירוע המתוארת על ידי קבלן המשנה, זהה למה שהיזם / מבצע יודע, מה שיקל עליו לנהל את האירוע במקרה של רלוונטיות פלילית.

קראו גם – חשיבות מילוי ושליחת טופס ב.ל. 648 | ביטוח לאומי טופס 648 עדכון